גם אם השופט דנציגר היה מחליט הפוך ומשה קצב היה כעת בבית הכלא, זה לא היה משנה את העובדות. משה קצב לא בעצמו פעל, אלא חוקרים פרטיים פעלו. בנוסף, אפשר להפעיל חוקרים פרטיים גם מהכלא.
עובדת ישיבתו בכלא של קצב או היותו בחוץ, לא היתה משנה כהוא זה לגבי הסיטואציה הזו. עם זאת החוקרים במשטרה תמהים, אין להם תשובה לשאלה הנורא הפשוטה: כל הפעילות הזאת נעשתה לאחר ההרשעה בתיק, ולכן, מה תכליתה?
איש לא יכול לתת תשובה מדויקת, קיימות רק השערות. ייתכן שהוא רוצה לנצל זאת למטרת השיח הציבורי, לטובת דימויו ותדמיתו, או אולי לאיזושהי תביעה אזרחית או כדי לבקש משפט חוזר. אבל אין מישהו שיש לו תשובה ברורה לשאלה - מה התכלית.
לגבי החשדות ההגדרות ברורות. יש הטרדת עד, הדחת עד, ושיבוש הליכי משפט. אבל קצת קשה, ואין נתונים לדעת איפה מסתיים האיסוף הלגיטימי, היכן מתחילה הטרדת עד, והיכן היא מסתיימת ואולי מתחילה הדחת עד. זה הכל עניין של מינונים עדינים שעולים מעובדות שלא קיימות בפנינו.
זה חלק מאיזושהי קדחתנות אובססיה שקצב נתון בה. העובדה שעניינו הסתיים או כמעט הסתיים, לא גורעת מהאובססיה הזאת.