צריך להתייחס בעירבון מוגבל לתגובה האירנית למותו של מפקד מערך לוחמת הסייבר שלה, ולהאדיר את הנחתם שמותו של מפקד מערך הסייבר נגרם ב"תאונה טרגית", כלשונם. מסיבות רבות, אין לאירנים עניין לחשוף את העובדה כי הם חושדים במדינה מסויימת, אחת מהן היא כדי לא להצטייר כמי שנפגעה בליבת פעילות הסייבר שלה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

כאשר האירנים בוחרים שלא להודות במה שהתרחש, הם עושים זאת כדי להשאיר לעצמם את האפשרות לבחור מתוך מגוון רחב של תגובות אפשריות. בהקשר זה, אירן גם לא מעוניינת להצטייר כרגע כמי שעוסקת בלוחמה מלוכלכת מסוג זה,  במיוחד לאחר מסע החיוכים הארוך שלשמו טרח רוחאני בחודש האחרון וגיע לשיאו בעצרת האו"ם.

עד כה ניתן היה לומר שמלחמה מתנהלת בשלושה מימדים - באוויר, בים וביבשה. אלא שבשנים האחרונות דובר על כך שלמלחמה נוסף רובד נוסף - מימד הסייבר. כבר בימים אלו נשמעות קריאות בתוך מערכת הביטחון וגם בקרב גורמים אזרחיים הנוגעות להתעצמות הזירה ועל הצורך להרחיב העיסוק בתחום הקשה והנסתר מן העין. 

54 פרצות אבטחה ב"אדובי רידר" (צילום: רויטרס, חדשות)
אילוסטרציה | צילום: רויטרס, חדשות

הסייבר מסוגל לנהל מערכות שלמות בלי שהיריב יודע מי או מה תוקף אותו. כך למשל, הותקפה לפני כשנה מערכת הצנטריפוגות באירן, ונגרם לה נזק גדול יותר מאשר נזק שהיה נגרם אם היתה ננקטת פעולה צבאית בשימוש בנשק חם. כשהרוסים פלשו לגאורגיה ב-2008 הם שיבשו במתקפת סייבר את כל מערך ההיסעים של הצבא הגאורגי, שנותר חסר אונים בידיו של פוטין.

התפתחות תחום הסייבר מתקדמת בקצב מסחרר. בצמרת צה"ל מבינים את משמעות הדבר ורבים במערכת הביטחון כבר הועלו הצעות להקמת פיקוד ייחודי שיעסוק באיום הקיברנטי.