טיל חץ 3, ארכיון (צילום: דוברות משרד הבטחון)
החץ 3 | צילום: דוברות משרד הבטחון

שובל העשן הלבן שהותיר אחריו המיירט "חץ 3" בשמי מרכז הארץ, הבוקר, סימל צעד משמעותי בנדבך נוסף של מערכת ההגנה הרב-שכבתית כנגד טילים, אותה מפתחת ישראל מזה שנים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

מערכת היירוט "חץ 3" שונה מהותית מהדגם המצוי בשירות היום, "חץ 2". הטיל של המערכת קטן וזריז יותר, הוא טס מהר יותר וגבוה יותר, ויירוט טיל עוין יתבצע על ידי התנגשות ישירה של השלב העליון בטיל המיירט, ולא על ידי פיצוץ מטען חומר נפץ ויצירת רסס.

מערכת "חץ 3" היא השכבה העליונה בתפיסת ההגנה האקטיבית של מדינת ישראל הכוללת מספר פתרונות טכנולוגיים כנגד איומים שונים - למן כיפת ברזל בשכבה הנמוכה, שרביט קסמים לשכבת הביניים, חץ 2 לשכבה גבוהה בתוך האטמוספרה וחץ 3 כנדבך הגבוה, שאת היירוט יבצע מחוץ לאטמוספרה.

צפו: חשיפת מיירט ה"חץ 3" (צילום: דוברות משרד הביטחון)
גם הוא חלק ממערכת ההגנה, שרביט קסמים | צילום: דוברות משרד הביטחון

ההישג הטכנולוגי של המערכת ניכר ביותר ומוערך בעולם ההגנה האקטיבית. מערכת חץ 3 מפותחת מיומה הראשון בשיתוף פעולה עם סוכנות ההגנה מפני טילים של ארה"ב (MDA), ובשותפות עם תעשיות ביטחוניות אמריקאיות. גם בשיתוף פעולה אסטרטגי זה עם ארה"ב, צריך - ואפשר - לראות ביטוי הן להערכה המיוחדת של מדינה זו כלפי התעשיות הישראליות, והן עדות ליחסים הקרובים והמיוחדים בין המדינות.

טוב יותר, גבוה יותר, רחוק יותר

המשמעות המבצעית של חץ 3, לכשיושלם פיתוחה, ברורה: ניתן יהיה להגן על מדינת ישראל טוב יותר, גבוה יותר ורחוק יותר מגבולות המדינה. זאת ועוד - בגלל מהירות הטיסה העצומה של הטיל, וגובה היירוט (בחלל) ניתן יהיה לשגר עוד מספר טילי יירוט במידה והטיל הראשון לא יפגע במטרתו. כך, תוגדל משמעותית היכולת להתגונן כנגד טילים בליסטיים של מדינות עוינות.

יתרה מכך - אנו עדים בשנים האחרונות להופעתם של טילים בליסטיים לטווחים ארוכים ביותר, למשל בקוריאה הצפונית, הניצבת על סף היכולת לפתח טיל בעל טווח בין יבשתי. אפשרות הזליגה של טילים כאלה לאירן למשל, אינה דמיונית ולכן נדרש מרוץ טכנולוגי מתמיד בין התוקף למגן,

אושרה הרפורמה במשק החשמל (ארכיון) (צילום: רויטרס, חדשות)
תחנת הכוח בחדרה. ניתן יהיה להגן עליה | צילום: רויטרס, חדשות

מרוץ בו נדרשת הערכה של הפיתוחים העתידיים בתחום הטילאות, ומתן מענה אמין ויעיל נגדם. חשוב לזכור כי מערכות טכנולוגיות מורכבות דוגמת מערכות הגנה אקטיבית נגד טילים עולות ממון רב. החשבון המוטעה שרבים שוגים בו - היינו, עלות הטיל המגן כנגד התוקף - ראוי שתרד מסדר היום, שכן יש לבחון את תוחלת הנזק שעלול להיגרם על ידי הטיל התוקף.

טל ענבר (צילום: טל ענבר)
טל ענבר | צילום: טל ענבר

לכל ברור מה משמעותה של פגיעה קשה בתחנת כוח לייצור חשמל, או - חלילה - מה משמעותו של ראש קרב בלתי קונבנציונאלי שיפגע במטרופולין תל אביב. כנגד איומי הייחוס העתידיים, וכן על מנת לשפר יכולת ההגנה מול טילי ההווה, מפותחת מערכת ההגנה החדשה, כתעודת ביטוח ליום פקודה מחד, וכהקרנת עוצמה אסטרטגית והדגמת העליונות הטכנולוגית מאידך.

טל ענבר הוא ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל