חזרתי ובדקתי מספר פעמים את המשפט שהקפיץ את ביבי וכמעט שאין הבדלים במילים בוורסיות הנאום הראשון והשני. בשני המקרים אובמה הדגיש שהגבול 'מבוסס' על קווי 67' עם חילופי שטחים מוסכמים, ודיבר באופן סימטרי מאוד על הצדדים במשא ומתן. זה בא לידי ביטוי בתנועות זהות ומקבילות בשתי הידיים כדיבר על ישראל ופלשתין, ושימוש ביד אחת כשדיבר על ארצות הברית. אובמה בחר בנאומו בעמדת האמצע. הבעיה עם האמצע היא ששני הצדדים יוצאים לא מרוצים ולכן נדרש מקצה שיפורים באייפ"ק.

הגמגום בתחילת דבריו במילה: 'פורש שלא כהלכה' מעיד על הקושי שלו להסביר את עצמו. ההבדל בא לידי ביטוי בעיקר בטון המוכיח - אובמה כועס על כך שלא מבינים אותו, מפרשים לא נכון את דבריו, ובקולו שומעים רוגז על כך שנתניהו מתנהג כאילו מדובר בנושא חדש שהם מעולם לא דיברו עליו.

אווירת משבר

לפני המראתו לוושינגטון נתניהו בחר להעביר את מסריו הנוקבים לנשיא בתיווך התקשורת במקום בדיפלומטיה חשאית. הוא נחרד מהנזק הפוליטי שאובמה לתחושתו הסב לו והחליט לייצר אווירת משבר.

ביבי בחר להתעמת ולשם כך שלח מסרים תקיפים ומתריסים בנימה פוגענית ומזלזלת בדיוק כמו שקורה לו בעימותים בכנסת: "אתה לא מבין את המציאות", הוא אמר והתכוון: "אתה חי באילוזיות, אין לך מושג". רבים הופתעו מעוצמת התגובה של נתניהו ולא הבינו למה הוא יוצר עימות כזה סוער עם אובמה רגע לפני פגישתם בוושינגטון.

כדי להרגיע אותנו ולהראות לנו שראש הממשלה שלנו בסדר, מרגיש טוב עם עצמו ולא מפחד מהעימות - ביבי דאג לפגוש את העיתונאים במטוס קצת לפני הנחיתה ואפשר להם לשחרר תמונות בהם הוא נראה משוחח איתם ומקרין לכל עבר: 'אני cool. אצלי העסקים כרגיל'.

מהפכן מול שמרן

פעם אחת ויחידה במסע הזה ראינו את השניים עושים דיפלומטיה תקשורתית משותפת. אחרי פגישתם בדלתיים סגורות ממנה נתניהו העיד שיצא מעודד, הם פוגשים את התקשורת בבית הלבן ואובמה מציג את הדברים שעליהם הסכימו. נתניהו מיד נדרך והעיניים שלו מגיבות ב'דאבל טייק' על אובמה - בלחץ ממה שאובמה עתיד להשמיע.

בעוד אובמה מדבר על מהפכת "האביב הערבי" ומצביע באצבע מורה על הרגע הזה, על ההזדמנות שעלינו לנצור, ביבי עושה סדר בחפתים. אין זה משנה אם באמת יש לו חפתים או לא, באופן סמלי תנועת הסידור הלא-מודעת, המחווה האישית הזו של ביבי במקום הספציפי הזה של החולצה, יש לה את המשמעויות הכי שמרניות ורפובליקניות שיש וזה מחזק את מהות הפער ביניהם - מהפכן לעומת שמרן.

לאחר שאובמה סיים את התצהיר המונוטוני שלו ולחץ את ידו של ביבי הוא מיד נכנס לתנוחת האדם החושב. הברכיים פונות לכיוונו של ביבי כי אובמה יודע שככה נכון לעשות בתקשורת בין-אישית טובה, אך שאר חלקי הגוף שלו מעידים שהוא מנסה לרסן את עצמו מול האדם הזה שהקשר שלו איתו לא טוב. הוא מניח את הסנטר במעין עריסה שנוצרת בעזרת האצבע והאגודל, שמאפשרות לו להשעין את ראשו עליהן בכבדות, עייף מאירועי השבוע, וכדי להחזיק מעמד עד סוף ההצגה ולהרגיש גדול יותר מול ביבי הוא מייצר מרחב פיזי, מגדיל את עצמו בעזרת זרוע שמאל ואוחז בדריכות בידית הכיסא.

ביבי פותח בתצהיר שלו ובמשך מספר דקות אובמה מהנהן כל הזמן כמאשר את דבריו. הנהון בראש בזמן ההקשבה יכול להעיד על הקשבה מעמיקה, אך ההנהון של אובמה מהיר מדי ומעיד על חוסר סבלנות לפרטנר שלו. גם כששמע מביבי את ההצטנעות המזויפת שלו כשהשווה בין גודל המעצמות שהם מובילים ניתן היה להבחין בנחמדות המזויפת של אובמה.

כשביבי מסיים את דבריו גם הוא מודה לנשיא ושולח את ידו אליו ללחיצת יד. מיד אחר כך הם נפרדים וכל אחד מהם מפנה את מבטו לכיוון אחר, במיוחד אובמה שמחפש מוצא באופק. החיוך, כמעט היחיד, של אובמה מופיע ממש בתום הפגישה.

חיוך שמביע אומללות

שבוע מדיני דרמטי בפתח (צילום: אבי אוחיון)
אותה שפה, שפת גוף שונה | צילום: אבי אוחיון

המומחה הבינלאומי פול אקמן חקר את כל שרירי הפנים והמניעים הפסיכולוגיים שמסבירים את אופי החיוכים. אקמן מגדיר את החיוך של אובמה בפגישה עם נתניהו כ'חיוך פלאש' - חיוך שמבזיק על הפנים לרגע ונראה כמעט משורטט ובדרך כלל מביע אומללות. 'חייך וסבול בשקט'. שקיפות כמעט חסרת תקדים עבור אובמה. חיוכים משפיעים על המוניטין, ואלה שנמצאים ב'עסקי המוניטין' יודעים זאת.

באייפ"ק לעומת זאת החיוך של אובמה גדול וגדוש בכל הסימנים לרגשות חיוביים הקשורים להנאה ולשביעות רצון. אובמה פותח כהרגלו בבדיחה והפעם הוא מחייך בחופשיות. גם לו יש כמה חברים באייפ"ק. אובמה כועס על כך שהבינו אותו לא נכון ובהמשך הנאום יש לו הרבה מאוד הידוקי שפתיים חזקים שמנסים לנצור את העובדה שנמאס לו מהדחיינות הכפייתית ומה'סחבת' של נתניהו. הוא רוצה פריצת דרך בינלאומית עכשיו. לא בקדנציה הבאה.

ביבי כוכב רטורי

בתקשורת הרבו לדבר השבוע במונחים מעולם הספורט ומדדו את הישגיהם של נתניהו ואובמה בנקודות. ביבי יצא הכוכב הרטורי בפינג פונג הזה. גם באייפ"ק וגם בקונגרס נתניהו זוכה לתגובות נלהבות מהקהל, שנענה לכל סימן רטורי קטן שלו בעשרות גלים של מחיאות כפיים בישיבה ובעמידה, לכן באמריקה נתניהו מרשה לעצמו להיות משהו שבארץ הוא לא מסוגל לו.

מי שאוהב את תוכנית הריאליטי שהפוליטיקה מציעה נהנה מאוד לצפות בנתניהו נואם באנגלית. הוא טקטיקן, סופר מרוכז ומכין את עצמו היטב מבחינה מנטאלית. כמו בספורט כך גם ברטוריקה: כשהרמה המקצועית של הדוברים גבוהה מאוד מתקיים שוויון יחסי. השאלה היא: מי מאמין יותר ביכולת שלו ומסוגל להוציא מעצמו את הפוטנציאל המרבי הטמון בו באותם רגעים קריטיים. כולם היו מודאגים שמא מישהו יפריע לאובמה במהלך נאומו באיפ"ק. בפועל ביבי הוא זה שהתפרצו למולו בשני הנאומים.
ביבי מצליח בקלילות להפוך את הקערה על פיה. כשנתניהו נואם באנגלית הוא מצליח לטפל בהפרעות חמורות כאלה ולצאת מנצח תוך שימוש חביב בהומור. בכנסת, כל פסיק לא במקום מוציא אותו מהכלים. בעברית אין לו, או שהוא בוחר לא להראות לנו את הצד הקליל הזה שבו. הנוהג לזלזל באחרים חוזר על עצמו בכנסת כל הזמן בעיקר במליאה ובוועדות ולנתניהו זה קורה רק בארץ ורק בעברית.

'דיפלומטיה ציבורית' במקום 'הסברה'

הציפיות הגבוהות שהיו לפרשנים מביבי שמיהרו לקרוא לנאום זה 'נאום חייו' היו מטורפות לפי כל קנה מידה, אך ה'מינגלינג' - קשרי השיחה המנומסים בין אנשי הקונגרס שהקדימו את כניסתו של ביבי לאולם - היה דיפלומטי ומבשר טובות. כשקראו לנתניהו לעלות לבמה השתמשו בתואר: 'הוד מעלתו' (His Excellency), והיה מרענן לראות את נתניהו מקבל קצת חיבה ואהבה לשם שינוי. יכולה להיות כאן תפנית חשובה לדיפלומטיה הציבורית הישראלית אם נתחיל מזה שנפסיק לקרוא לה: 'הסברה' ונעבור לשכנוע. 'הסברה' היא מושג מתנצל ומתגונן ועמדה שמאוד קשה לצאת ממנה באופן משכנע.

בנאום בקונגרס ראש הממשלה לוקח על כתפיו את מלאכת השכנוע ומפסיק להתקשקש על נקודות ספורטיביות לכאן או לכאן. גם אם הוא משכנע רק את המשוכנעים זה חשוב כי זה מחזק אותם, הרי גם מדיניות טובה צריך "למכור". הרבה יותר קל לביבי לומר עכשיו: "שתי מדינות לשני עמים", וזאת אחרי שבמשך שנים ארוכות, כפי שניתן לראות בקטע מדהים של נתניהו מ-1978 כשהוא בן 28, נתניהו דיבר על סיפוח השטחים ולא היה מעז לבטא רעיון אחר בקול רם.

נאומי נתניהו יכולים לתת לנו 'פור' ולדחוף אותנו קדימה, אך ורק אם לא יסתכמו במילים בלבד. בשביל מעשים יש לעבור מדיפלומטיה תקשורתית לדיפלומטיה ישירה וחשאית וזה הרבה יותר קשה לנתניהו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק