ג'ון ריבוס הוא הבלש הסקוטי הראשון שזכיתי להכיר. הוא (וכך גם הסופר שהמציא אותו, איאן רנקין) גדל וחי באדינבורו. מסתורי, אפור וקר כמו העיר בחורף. אדינבורו שמסתירה תחתיה סמטאות ומעברים סודיים, רוחות רפאים וסודות עתיקים.
בלש קלאסי, מעשן יותר מדי, שותה יותר מדי, חי לבד אחרי גירושים טראומטיים וילד שהוא מלא רגשות אשם אליו. פגשנו הרבה בלשים כאלה, רובם מסתירים סוד אפל בעברם שצץ בסופו של דבר וטורף מחדש את קלפי העלילה.
שלוש ילדות קטנות נחטפות ונרצחות. ההורים באדינבורו בפאניקה, המשטרה מיואשת. אין בדל חוט לפתרון התעלומה. מיהו הרוצח הסדרתי שמטיל את אימתו על אנשי העיר המנומנמת? בלש ג'ון ריבוס נקרא למשימה. לא בגלל שהוא כזה מוצלח אלא בגלל שלא בדיוק מתים עליו במשטרה וזו דרך מצוינת להעביר אותו לתחנה אחרת.
אבל ריבוס גם מקבל מכתבים אנונימיים שקושרים אותו לחקירה. משפט אחד או שניים שנכתבים במכונת כתיבה ישנה. נייר זול, בלי סימני מים. ולכל מכתב מצורפת חתיכת חבל קשורה במרכז או שני גפרורים קשורים בחוט שיצרו צורה של צלב.
הספר מספר על הקצב, הצבע והריחות
הספר לא ארוך, אפילו לא 250 עמודים. ב-150 העמודים הראשונים אנחנו מקבלים שפע מידע ופרטים ועובדות שמבלבלים ומטשטשים ולא מאפשרים לנו לנסות לפתור בעצמנו את התעלומה. ולפתע פתאום הכל מסתדר וחלקים נופלים למקומם והתמונה על הנייר מתבהרת כמו התמונה במוחנו - ואז האימה שוטפת.
ככל שהספר מתקדם, מתקדמת לה גם הצמרמורת - מתחילה בעצם הזנב, מתגלגלת לאורך עמוד השדרה ומכה בתודעתנו. הכל היה לפנינו מלכתחילה, אבל המוח סירב לקלוט. זה סיפור שאנחנו מכירים, הוא נלחש בחדרי חדרים, סופר בין יוצאי יחידות מובחרות. זה יכול לקרות בכל מקום.
הספר מזכיר יותר מכל סדרת מתח משובחת של ה-B.B.C. הקצב, הצבע והריחות. ייסורי הבלש, הסטריליות והרזון שמאפיינים את הדמויות הראשיות. המשחק המשובח ורחובות העיר האפרוריים שגורמים צמרמורת גם ביום קיץ ישראלי.
זה הספר הראשון של רנקין שמתורגם לעברית. לפי גב הספר הוא אחראי לכמה וכמה רבי מכר שזכו להצלחה ברחבי העולם. אז לידיעת הוצאת הספרים - הספר השאיר טעם של עוד. עוד מהבלש ריבוס עוד מהספרים של רנקין. ומהר.
הערות ותגובות ניתן לשלוח ל- sigalr@news2.co.il