ניתן להסכים, או לא להסכים לעמדות ראש הממשלה נתניהו ברהיטות שהוא מבטא אותן, אבל העובדה היא זאת - בעמדות שהציג נתניהו אי אפשר לקבל פרטנר פלסטיני. ולא זאת בלבד, אי אפשר לקבל גם את אובמה כפרטנר וגם לא את מנהיגי מערב אירופה הידידותיים לנו.
לא צריך להרחיק לכת כמו נביל שעת' או סאיב עריקת שכבר מדברים הערב על הצהרת מלחמה, וטוענים שאין פרטנר. גם אבו מאזן ימשיך לאחר הנאום להתחבק עם חמאס.
הנאום לא מביא שום מתכון להתקדמות תהליך מדיני. במילים אחרות, ראש הממשלה כאילו מוכן להתמודד עם העימות וההתמודדות שצפויה כשהפלסטינים ילכו, אם ילכו, לעצרת הכללית בספטמבר.
ופעם השנייה בתוך פחות מחודש, ראש הממשלה כאילו אומר "רבותיי, אם אתם לא תפעלו לעצור את אירן מהתחמשות גרעינית - אנחנו הישראלים נעשה זאת, או לפחות נשקול זאת.