בתחילת שנות ה-90' ברוך גולדשטיין רצח ערבים במערת המכפלה. מיד לאחר מכן, כצעד של תגובה מצד ממשלת רבין, הוכרז על המעשה כעל "ארגון טרור". עוד לפני כן הייתה המלצה לעשות זאת, אבל רבין היסס. הוא הרגיש שזה לא מתאים לעשות פעולות כל כך קיצוניות כלפי יהודים.

היו גם המלצות בפניו לפנות את גרעין המתיישבים מהיישוב היהודי בחברון, שגרמו לפרובוקציות ולאלימות רבה בתוך העיר. רבין היסס - והחליט גם אז שלא. בסוף בא הרצח, והארגונים כ"ך ו"כהנא חי" הוכרזו כארגוני טרור לכל דבר.

הצטרפו לדף הפייסבוק של אודי סגל

דבר דומה, לא זהה, קורה גם כעת. אנשי "תג מחיר" פועלים כבר כמה שנים. הם לא בוחלים כמעט בשום דבר - הם פוגעים בכלי רכב, בקצינים, באנשים, באזרחים, בערבים ובעצי זית. הכל כדי להעביר מסר שפעולות של ערבים, של מתנחלים ושל הממשלה - לא יעברו בשתיקה. בהגדרה המילולית והתיאורטית מדובר ב"טרור".

טרור נועד לעשות פעולות קטנות, אלימות שמטרתן להפיל פחד על השלטון. הם מצליחים. במשך כמה שנים יש חשש של חיילים, חיילות, שוטרים ושל מפקדים. נתניהו מעדיף להשוות אותם לא ל"טרוריסטים" אלא ל"אנרכיסטים". זה מה שהוא אמר כשדחה את ההמלצה של שר המשפטים והשר לביטחון פנים. הוא העדיף להשוות את אנשי הימין ל"פורעי בלעין".

שלא נתעורר בוקר אחד...

אודי סגל (צילום: חדשות 2)
אודי סגל. לא אנרכיסטים - טרוריסטים | צילום: חדשות 2

אבל יש הבדל: אנשי בלעין פועלים שלא על פי החוק - אבל הם ממוקדים בעניין אחד, הגדר בבלעין. הם מנסים לתקוף אותה, לעבור אותה ולחבל בה. הם מתעמתים עם ארגוני הביטחון השונים בהצלחה כזאת או אחרת. יש להם גם נפגעים.

אנשי הימין עושים זאת בצורה שונה לחלוטין ומעבירים את הקרב למגרש של ה"אויב", כלומר הצבא: ההתקפה שלהם בתוך בסיס צבאי, הפגיעה בקצינים, ההפגנות שהם מקיימים מול בתיהם של אנשים שאחראים על אכיפת החוק שלהם שונה לחלוטין בדפוס הפעולה של ה"אנרכיסטים נגד הגדר". האנרכיסטים נגד הגדר, למשל, לא מפגינים נגד הקבלנים שבונים אותה. הם פועלים רק בתוך הגדר.

האם מדובר באנרכיסטים או בטרוריסטים? נקווה שהצעדים שנתניהו אישר לטיפול ב"אנרכיסטים" מהימין יועילו, ושהממשלה לא תתעורר בוקר אחד לגלות שלא מדובר באנרכיסטים, אלא באמת בטרוריסטים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק