אין ערבות אמריקנית. נתניהו ואובמה (צילום: AP)
אין ערבות אמריקנית. נתניהו ואובמה | צילום: AP

ברק אובמה מאמין בדיפלומטיה חזקה, כזאת שמחליפה שימוש בכוח - כמו בימי בוש בעירק ואפגינסטן, מייצרת קואליציות ומבוססת על עולם גלובלי, שבו לדעתו כולם רוצים רק כלכלה חזקה, איכות חיים ולעשות את הדבר הנכון. כן וגם ערכים.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אודי סגל

זאת הסיבה שקל לאהוב ולהעריך את אובמה. הוא ההתגשמות המדינית של השאיפה והתפילה של ג'ון לנון- "תנו הזדמנות לשלום". הבעיה עם הגישה הזאת נמצאת במפגש הכואב שיש לה פעם אחר פעם עם קרקע המציאות.

1. זה מתחיל ונגמר בהרתעה. אם השותפים שלך למועדון הלחץ הבינלאומי על אירן רואים ויודעים שלמרות כל ההצהרות אתה מאותת שהסיכוי שתשתמש בכוח הוא אפסי, הם מחשבים מסלול מחדש ביחס להחלטות בעייתיות. זה בדיוק היה הלקח של ולדימיר פוטין כשהחליט מיד כשכבו האורות בסוצ'י לפלוש לחצי האי קרים. פוטין הניח שאובמה כמו במקרה של אירן - לא ישתגע. בינתיים הוא צדק.

2. העניין השני קשור להצבת קווים אדומים. אובאמה שונא את המונח הזה ומסתייג מהגישה הזאת, אבל כשהוא עושה את זה הוא עושה את זה עקום - כמו מול סוריה בעניין הנשק הכימי- אובמה הציב לפוטין קו אדום אחרי שזה כבר נחצה.

"ישנן שתי דרכים בהן רוסיה יכולה לבחור בנקודה זו", אמר הנשיא אובמה במהלך פגישתו בבית הלבן עם ראש הממשלה נתניהו. "העובדה כי לרוסיה צבא גדול המקיף את גבולותיה של אוקראינה מטרידה", הוסיף אובמה. "זה ברור שעם הזמן רוסיה תתחיל לשלם מחיר על פעולותיה באזור ותשקול האם פעולות אלה משרתות את האינטרסים שלה בצורה כזאת שתעדיף את הדיפלומטיה על פני השימוש בכוח".

פוטין, ארכיון (צילום: רויטרס)
מילים לא עוצרות טנקים. פוטין | צילום: רויטרס

נתניהו לאובמה: "אנחנו עשינו, הפלסטינים לא"

הדברים האלה, שנאמרו בתשובה לשאלה בתום המפגש המצולם עם נתניהו, היוו תזכורת כואבת לכישלון מדיניות החוץ של ממשל אובמה. אובאמה רוצה ללחוץ על נתניהו ואבו מאזן להגיע להסדר. הוא רוצה להביא לסיום הכיבוש הישראלי בשטחים. שניה אחר כך הוא אומר בריאיון ל"בלומברג" שהגיע זמן ההכרעות, ושאבו מאזן הוא המנהיג הכי מתון שהיה אי פעם ויהיה בצד הפלסטיני. לפתע הגיע ולדימיר פוטין, שהוכיח שכיבוש צבאי עדיין יכול לקרות במאה הזאת ושבסוף בשטח מה שקובע זה החיילים על הקרקע - "בוטס און דה גראונד".

עובדה זו היא שהובילה את נתניהו לומר לאובמה את הדברים האלה: "ב-20 השנים האחרונות מאז החל תהליך השלום עם פלסטינים, ישראל נקטה פעולות משמעותיות על מנת לקדם את התהליך. פינינו ערים ביהודה ושומרון, עזבנו באופן מוחלט את עזה, הקפאנו את ההתנחלויות ועקרנו אותן. שחררנו גם מאות אסירים, עשרות מהם בחודשים האחרונים".

נתניהו הוסיף ואמר כי "בתמורה קיבלנו מחבלים מתאבדים, אלפי רקטות שנורות לעבר ערינו מאזורים אותם פינינו והסתה פלסטינית נגד ישראל. ישראל ביצעה את חלקה אך צר לי לומר כי הפלסטינים לא".

ניסיון לחדש את הקשר - נתניהו ואבו מאזן (צילום: רויטרס, חדשות)
"קיבלנו רקטות והסתה". נתניהו ואבו מאזן | צילום: רויטרס, חדשות

אין ערבות אמריקנית להסדר בשטחים

המציאות בשטח מוכיחה עוד דבר פשוט ואכזרי, אזרחי אוקראינה לומדים על בשרם בימים אלה: מילים לא עוצרות טנקים, וקואליציות דיפלומטיות משאירות אותך בסוך להתמודד לבד. הלקח של פוטין הוא שאין שום ערבות אמריקנית או בינלאומית לישראל בשטחים, שיכולה להחליף סידורי ביטחון הדוקים וחופש פעולה במקרה שהניסוי יקרוס.

השורה התחתונה נאמרה במאמר נוקב ב"וושינגטון פוסט" שכתב שמדיניות החוץ של אובמה מבוססת על פנטזיה- על איך העולם צריך להיות במקום על איך שהוא באמת. הלקח מפוטין, והלחץ המנהיגותי של אובמה, מלמדים שחייבת להיות דרך ברורה ומציאותית להגשמת הסדר שלום אחרי שנשארים רק עם הפנטזיה. החלום ושברו הצפוי בהתנגשות שלו עם המציאות הכואבת.