בקרית תפסה את נוה והאישה (צילום: עזרי עמרם, חדשות 2)
לעזוב את הארץ? רבים חושבים על זה | צילום: עזרי עמרם, חדשות 2

רוגל אלפר כתב מאמר ב"הארץ" תחת הכותרת המזעזעת בפשטותה "אני צריך לעזוב את הארץ". ישר חשבתי על המאמר של זוהיר בהלול, שפורסם גם הוא ב"הארץ" וגם לו הייתה כותרת קשה המנוסחת בפשטות: "נמאס לי להיות ערבי כאן", ובמאמר של סייד קשוע שפורסם ב"הארץ" תחת הכותרת "זה נגמר".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

בכלל, עמוד המאמרים של "הארץ" נהיה בזמן האחרון קריאת חובה, ואנשים ידועים כותבים בו את מאמרי הפרידה שלהם ממדינת ישראל. והם, בניגוד לגדעון לוי, משקפים הלך מחשבה נפוץ הרבה יותר ממה שאנשים מוכנים להודות בו. כן, כל כך הרבה מכם בדקו את האפשרות של דרכון זר וחשבו מה צריך לעשות בשביל זה. וגם אם לא הלכו לשגרירות, אז שמחו כשספרד אמרה שתתן דרכון של האיחוד לצאצאי המגורשים או לפחות ראו איפה הניירות של הסבתא מפולניה.

אז בתור התחלה אפשר להגיד שיש במדינה הרבה מאוד אנשים שאחרי הזעזוע הראשוני מלראות את המילים המפורשות מוכנים לפחות לבחון באהדה את הכותרת של רוגל אלפר: "אני צריך לעזוב את הארץ". זאת תמורת אזהרה מאוד אדומה - זה "מזעזע" וזה "מטלטל". אם לא יצא לכם לקרוא את המאמר ב"הארץ", הנה פסקה שרוגל אלפר כתב:

"הגורל שלי וגורלם של ילדי נקבע פה על ידי גורמים שיש להם אלוהים, והם משוחחים אתו, ופועלים בשמו. אני חושב שהם משוגעים. בשבילם, ובשביל בוחריהם, להיות יהודי שחי בישראל זה הדבר הכי חשוב, ושווה למות בשבילו. ולפי העיקרון הזה הם מעצבים את הווייתנו", כתב אלפר.

לימודי ליבה - לא הבעיה עם החרדים (צילום: חדשות 2)
אילן לוקאץ' | צילום: חדשות 2

את מאמרו הוא סיכם במילים: "ישראל לא שווה את המחיר שהיא גובה מאתנו. יש בה רוב לאומני־דתי־חרדי, ואורחות חיינו לא ישרדו במולדתנו. יש לנו סיכוי הרבה יותר טוב לקיים אותם במקום אחר. זו האמת. איני יכול להצדיק בפני ילדי את המשך החיים כאן".

מזועזעים? מכמה שאני יכול לברר, רוגל אלפר כתב את הדברים שרבים מאוד חושבים עמוק בלב. אם הם לא מדברים על זה עדיין בקול רם, לפחות את האופציה הם מבררים ואת הטלפון להורים הם עושים. אותם הורים שזרקו את האזרחות הזרה ועכשיו מתחילים לגרד במצח.

וזה לא בגלל הטילים מעזה - את זה אפשר לפתור. זה הכיעור הגזעני שהתגלה פה תוך כדי. האם בשביל לובשי החולצות הניאו-נאציות מכיכר הבימה הייתי מוכן להקריב את חיי ילדיי? והתשובה היא שלא. אלו לא הפצמ"רים ולא האזעקות, אלא תקציב החינוך שגילפו ממנו עכשיו חצי מיליארד שקלים בשביל להעביר לביטחון.

כיפת ברזל תגן עלינו, הטייסים הטובים ישמידו מקורות ירי, פחות לחינוך ויותר לביצורים, וצה"ל ינצח גם בסבב של עוד שנה וחצי. אבל רוגל אלפר לא יהיה פה ו"הצל" יישאר ומממלחמה למלחמה זה מטריד אותי יותר ויותר.