לקראת השימוע אצל מבקר המדינה הכינו מקורבי גלנט מסמכים ותרגלו מקרים ותגובות. כבר כמעט שבועיים מאז התעורר שוב המאבק שנקרא "פרשת הקרקעות" ובתוך תהליך החפיפה לכניסה לתפקיד הרמטכ"ל , יואב גלנט מנהל מלחמה לא רק על שמו הטוב, אלא גם קרב על ההכרעה האם ייכנס לתפקיד ראש המטה הכללי. ונותרו רק קצת יותר משבועיים לתאריך הנקוב.
מסביבו ישנם בסך הכל ארבעה. אין "מקורבים" מעבר להם או "גורמים בסביבת" הרמטכ"ל המיועד מלבדם. שניים מבין אנשי הצוות שומרים על פרופיל נמוך. השניים האחרים שפועלים עכשיו להציל את יואב גלנט, ועומדים בחזית, הם האשה קלודין ודובר צה"ל המיועד ליאור לוטן.
ליאור לוטן תכנן כניסה לתפקיד וחפיפה שתימשך שלושה חודשים, זו הייתה ההערכה הסבירה. אבל הוא עצמו נקרא לדגל מוקדם משציפה. בימים האחרונים הוא מקבל קורס בזק בהיכרות עם התקשורת בארץ. מי שמשוחח איתו מתרשם שהספיק ללמוד את מפת התקשורת הישראלית ומפת האינטרסים שעומדת מאחוריה, כולל מי נגד מי ולמה. והכל בתוך שלושה ימים, לא חודשים. מבחינת צוות הארבעה מדובר במלחמה של ממש, זה כולל הערכות מצב, בניית מסרים ושליחת חברים להתראיין בתקשורת.
קצינים זוטרים ממנו הלכו הביתה על פחות
העיניים נשואות להמלצת המבקר והיא צפויה להגיע בתוך ימים, אחר כך יונח תפוח-האדמה הלוהט על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה - הוא זה שייקבע את גורלו של המטאור מהשייטת, שאף אחד לא נתן לו סיכוי, שנכשל במאבק על סגנות הרמטכ"ל - אשכנזי פשוט לא רצה אותו. ואז הוא זימן עצמו או נקרא ללשכת שר הביטחון, שם אומרים נסגר הכל. "שב בשקט", אמר לו ברק, "תמשיך לעבוד בפיקוד הדרום, הדברים יסתדרו".
היו מאבקים בעבר כשנבחרו רמטכ"לים, חלקם מכוערים מאוד, אבל כזה דבר עוד לא היה. נכון לעכשיו אף אחד לא באמת יודע מי ייכנס לתפקיד ראש המטה הכללי של צה"ל ב-14 בפברואר. השורה התחתונה ברורה - אם גלנט שיקר לבית המשפט הוא לא יוכל להיות רמטכ"ל, קצינים זוטרים ממנו הלכו הביתה על פחות מכך.
אבל הסיפור הזה סבוך הרבה יותר, מה באמת אישר מנהל מקרקעי ישראל, עד כמה גלנט ירד לפרטים, האם הבין בדיוק על איזה מסמכים חתם, האם מישהו בוועד המושב עמיקם הכשיל אותו ואז חיכה בפינה, האם צבר ביטחון אולי יהירות שאף אחד לא יעיז לפגוע בו, בן טיפוחיו של אריק שרון ואחר כך גם ה"בן מועדף" של שר הביטחון.
באירן, סוריה וחיזבאללה לא מחכים לתוצאות המבקר
את זה בדיוק בודקים עכשיו המבקר והיועץ המשפטי. בתוך ימים נדע כולנו מי צודק כאן. גם מי שמסקר את הפרשה הזו מתקשה לפעמים לדעת למי להאמין, משום שכל צד מציג מסמכים משוכנע בצדקתו. דבר אחד בטוח, גלנט צריך זיכוי/ניקוי מוחלט כדי להתחיל את התפקיד, יותר מדי קצינים וחיילים לוטשים אליו עיניים וממתינים.
מפקד הצבא לא יכול להיכנס לתפקיד אם צל צילה של עננה מעיב עליו. איך יוכל לדרוש צייתנות מפקודיו? כיצד יישיר מבט ויסחף אחריו לוחמים? אם יימצא כשיר לעומת זאת, הצבא יהיה שלו. כולם, גם המקטרגים מבין אלופי המטה הכללי יישרו קו ואפשר יהיה לשים את הפרשה המביכה הזו מאחור ולהתחיל לעבוד.
הבעיה היא שמסביב, באירן, בסוריה, בחיזבאללה ובחמאס, לא ממתינים לתום בדיקת המבקר. הם ממשיכים להתחמש, להצטייד ולהתאמן. מעניין באמת מה הם חושבים על מה שקורה כאן, איך הם רואים את הפרשה הזו שמצטרפת "למסמך הרפז", בה בכירי מערכת הביטחון הישראלית מתכתשים ביניהם, פוגעים זה בזה עוסקים במאבקים פנימיים. הם בטח צוחקים. מישהו עושה את העבודה עבורם.