אירן שיגרה הלילה את הלווין "נאביד" - ("בשורה" בפרסית). הוא אומנם בעל יכולת צילום ברזולוציה נמוכה ובצבע אחד בלבד, אך למרות זאת - הפעלתו מהווה התקדמות בתכנית הגרעין של הרפובליקה האיסלאמית. "נאביד" שוגר לחלל על גבי טיל "סאפיר" שמשמש את משמרות המהפכה לצורך זה.
"נאביד" משייט במסלול המרוחק כ-300 ק"מ מפני כדור הארץ. הוא תוכנן ונבנה באמצעים מדעיים מקומיים, כל ללא סיוע מבחוץ מצד גורמים דוגמת צפון קוריאה ואיטליה - שבעבר הגישו סיוע לאירנים. מדובר בלווין הצילום השלישי במספר ששיגרה אירן לחלל בשני האחרונות, אך איכות הצילום הירודה שלו הפכה אותו לכלי שאינו בעל ערך צבאי. עם זאת, ניכר השיפור הרב ביכולות שמפגינה טהרן: משקלו של הלווין הקודם מתוצרת הרפובליקה האיסלאמית ששוגר לחלל היה 30 ק"ג, ואילו "נאביד" - 50 ק"ג.
באירן מציינים כעת את "יום החלל". חאמיד פאזלי, ראש סוכנות החלל המקומית, הודיע כי בכוונת ארצו להקים בסיס שיגור ללווינים והכריז כי "הנשיא מחמוד אחמדינג'אד הורה לקבינט לסקור את התכנית ולעדכן בהתאם את התקציב שכבר הוקצה לה". והתקציב הנדרש שלה כבר הוקצה". לפי דיווחים ברשת החדשות האירנית הממשלתית Press TV, ייבנה הבסיס בדרום הרפובליקה האיסלאמית בסביבה "בטוחה" לפעילות מסוג זה - בשל האוכלוסייה הדלילה באזור והקרבה הן לים הערבי והן לאוקיינוס ההודי.
התקדמות טכנולוגית - אך לא צבאית. בינתיים
מומחים מהמערב תיארו את תכנית החלל השאפתנית של אירן ככזו המורכבת מארבעה מסלולים. האחד - פיתוח הלוויינים. בטהרן משקיעים כעת את תשומת הלב בלוויינים בעלי ממדים קטנים, הנחשבים כמעט משוללים משמעות ביטחונית. עם זאת, הם מניבים תוצאות חיוביות עבור המחקר האירני והחקלאות במדינה - בזכות יכולת המעקב אחר אסונות טבע. המסלול השני שבו מתמקדים באירנים הוא פיתוח המשגרים, תחום שבו נרשמת שם פעילות ענפה המבוססת כמעט באופן בלעדי על טכנולוגית טילי ה"שיהאב". אלו מקורם בטילים צפון-קוריאנים שעברו מקצה שיפורים ושדרוגים מקוריים.
ההתמקדות השלישית בפעילות האירנית נוגעת להקמת אתרי ומתקני שיגור, ואילו והמסלול הרביעי מהווה מערך המחקר והפיתוח. רבים מהמהנדסים האירניים למדו במוסדות מחקר מערביים ובדרך זו הביאו לרפובליקה האיסלאמית ידע רב. משגר ה"סאפיר" הוא דו-שלבי ופעילותו מתבססת על דלק נוזלי, שהשלב הראשון בו זהה לזה של הטיל הצבאי "שיהאב 3". השלב השני כולל שני מנועים רקטיים מתוצרת רוסיה.
המשגר בעל העוצמה הרבה יותר - "סימור" - הוצג לפני שנתיים. הוא מתנשא לגובה 30 מטרים ואמור להיות בעל יכולת לשלוח אל החלל עצמים בנפח של עד 100 קילוגרמים. "סימור" מהווה למעשה שלב נוסף בדרכה של אירן להשיג לידיה טיל בליסטי בטווח בין יבשתי, בהתאם לחשש בקונגרס האמריקני על כך שב-2015 יוכלו משמרות המהפכה לפגוע בארצות הברית.
תכנית החלל של אירן עוררה לא מעט דאגה בעולם, בעיקר בשל העובדה שאותם אמצעים טכנולוגיים לשיגור לוויינים יוכלו לשמש אותה, בבוא היום, גם לשיגור טילים בעלי ראשי נפץ. בנאום שנשא רק היום מנהיגה הרוחני של אירן, עלי חמינאי, הוא התחייב כי ארצו לא תיכנע ללחץ הבינלאומי ולא תעצור את התקדמות תכנית הגרעין שלה. הוא הזהיר מפני החרפת הסנקציות הבינלאומיות על ארצו, ובמסר ישיר לוושינגטון הבהיר כי "איומים על אירן או תקיפתה ייפגעו בארצות הברית". איום ישיר הרבה יותר הפנה חמינאי לעבר ישראל ואמר כי הוא "מודה בלא כל חשש כי נתמוך ונגבה כל גורם שיילחם או ייאבק במשטר הציוני".
יעלון פיזר חלק מהערפל שסביב נסיבות הפיצוץ המסתורי
בנאום שנשא אתמול השר לעניינים אסטרטגיים, משה (בוגי) יעלון, בכנס הרצליה - חשף, בין היתר, מידע שעד אז היה נחלתם של מעטים בלבד: הוא גילה כי הפיצוץ המסתורי שהחריד לפני כמה חודשים בסיס באירן, פגע - למעשה - באותה המערכת שנועדה לפתח טילים בעלי טווח של 10,000 קילומטרים - כאלו שמהווים איום גם על ארצות הברית. יצרני הנשק האירנים כבר פיתחו בהצלחה מנועים המוזנים בדלק מוצק, בעלי יכולות שיגור והנעה למרחקים של רבבות קילומטרים מגבולות הרפובליקה האיסלאמית.
זו הסיבה שבדברים שאמר יעלון הוא הדגיש כי "בדרך כזו או אחרת, פרויקט הגרעין האירני חייב להיעצר. אסור שלמשטר משיחי-אפוקליפטי תהיה יכולת השמדה המונית". החשש מאיום אירני ישיר על ארצות הברית הייתה אחת הסיבות שבימי ממשל בוש הוחלט להאיץ את הצבת מערך ההגנה מפני טילים בליסטיים ברחבי אירופה, אותו מהלך שעורר את זעמם של הרוסים. האיומים שהשמיעו לפתוח במלחמה גרמו למחליף, ברק אובמה, לצנן את הסערה.
אלא שכעת, אחרי השיגור המוצלח של הלווין האירני לחלל, סבורים גורמי ביון מערביים כי הדבר מעיד הן על התקדמותה של טהרן בפיתוח טילים המופעלים בדלק נוזלי שתפקידם להגיע לחלל, והן על תכנית שממנה עולה חשש רב הרבה יותר - פיתוח טילים בליסטיים שיופעלו בדלק מוצק בעלי טווח בין-יבשתי. אמצעים אלה יקנו לאירן יכולת דומה לזו שמחזיקות בה כעת רק מעצמות דוגמת ארצות הברית, רוסיה וסין. טווח הטילים החדשים - 10,000 קילומטרים - מהווה בדיוק המרחק שבין גבולות הרפובליקה האיסלאמית לבין ארצות הברית.