למרות הכחשות נמרצות של גורמים רשמיים בממשל אובמה, אכן היו הסכמים בין ישראל וארה"ב בנוגע להרחבת ההתנחלויות ביהודה ושומרון.
מזכירת המדינה האמריקנית, הילרי קלינטון, חזרה וטענה בשבועות האחרונים כי לא קיים כל הסכם בנוגע להתיישבות הישראלית, וזאת בניגוד לעמדת ירושלים. "אין תיעוד להסכם בכתב או בעל פה", הדגישה קלינטון. אך ההצהרה של מזכירת המדינה איננה נכונה.
לא רק שהיה כזה הסכם, יתרה מכך, ראש הממשלה בתקופה המדוברת, אריאל שרון, אף נסמך על ההבנות הללו כאשר החליט על תהליך "ההתנתקות". הייתה זו הפעם הראשונה בה פינתה ישראל יישובים שלא במסגרת הסכם שלום.
"אי אפשר להעמיד פנים"
נכון שלא היה כל "תזכיר הבנות" שאליו ככל הנראה התייחסה הגברת קלינטון, אבל עדיף אם הייתה מעיינת במסמכים כגון "מכתבי ויסגלס" והרישומים מהפגישה בעקבה לפני שהיא יוצאת בהצהרות.
גם בכלי התקשורת אפשר למצוא סימוכין לכך שאכן הייתה הסכמה על עקרונות משותפים בין וושינגטון וירושלים. ב-21 באוגוסט 2004 דיווח העיתון "הניו יורק טיימס" כי ממשל בוש תומך בבניית דירות חדשות בחלק מהיישובים באזור "זאת כל עוד לא תתרחב הבנייה כלפי חוץ", הדגישו בבית הלבן באותה תקופה.
מסיבות שאינן ברורות עדיין, החליט ממשל אובמה להתעלם מההבנות אליהן הגיע קודמו עם ממשלת ישראל. אפשר אמנם לסגת מהעסקה עכשיו, אבל אי אפשר לשכתב את ההיסטוריה ולהעמיד פנים שהדברים לא היו.
הדברים הינם חלק ממאמר שפרסם אליוט אברמס ב"וול סטריט ג'ורנל". אברמס כיהן כסגן היועץ לביטחון לאומי בארצות הברית בין השנים 2001-2009.