הרוצח הסדרתי יחיא פרחאן (צילום: חדשות 2)
יחיא פרחאן. פסיכופט? | צילום: חדשות 2

כותרות העיתונים ואתרי האינטרנט הגדירו את הרוצח הסדרתי יחיא פרחאן, שהודה ברצח דנה בנט ז"ל, כפסיכופט. פרשנים שונים הזדעקו למשמע ההגדרה מתוך מחשבה שהגדרה זו מעניקה לבעליה חסינות משפטית ומקלט מפני עונש. לא כך הוא הדבר!

פסיכופטיה היא מונח בפסיכיאטריה ובפסיכולוגיה, שנועד לתאר התנהגות המאופיינת בחוסר אמפתיה או מצפון, שליטה חלשה בדחפים והתנהגות מניפולטיבית. בפסיכיאטריה המודרנית המושג מקביל להפרעת אישיות אנטיסוציאלית.

פסיכופטיה אינה עונה על הגדרת המושג "חולה נפש" ומונח זה אינו מופיע בספרי ההגדרה הרשמיים של הפסיכיאטריה והרפואה המודרנית, כגון ה-ICD-9. נהוג לסווג פסיכופט כאדם אלים שמתאפיין בחוסר יציבות של הרגש והרצון, אימפולסיבי, אגרסיבי, אנוכי במידה קיצונית ואינו מתחשב בזולת.

הפסיכופט אינו חש אשמה גם לאחר אונס ורצח

הוא מתקשה בדחיית סיפוקים, תובעני, שתלטן וקנאי. הקשרים הרגשיים שלו עם אנשים אחרים הם שטחיים. רבים מהפסיכופטים נוטים להתמכר לסמים או לאלכוהול. הפסיכופט אינו חש תחושת אשמה, גם אחרי מעשים קיצוניים כגון אונס, רצח. כל תסכול עלול להוביל להתפרצות אלימה. פעמים רבות ישליך הפסיכופט את האחריות למעשיו על הסביבה. חלק מהעבריינים עונים להגדרה "פסיכופטים".

המונח פסיכופט שונה מהמונח "אדם פסיכוטי" או "אדם הלוקה בפסיכוזה". מונח זה מתייחס למחלה או מצב קיצוני של אובדן חלקי או מלא של קשר עם המציאות, ולאובדן מוחלט של "ביקורת המציאות". הפסיכוזה מאופיינת בהתנהגות הנחווית כמוזרה או חריגה ובלתי מובנת, העשויה לעורר לעתים רגשות חרדה ודחייה מצד החברה.

ירון בר דיין (צילום: חדשות 2)
ד"ר ירון בר דיין | צילום: חדשות 2

לפי הגדרה רחבה, חולה נפש הוא במצב פסיכוטי כאשר עקב העדר ביקורת מציאות הוא מתקשה לתפקד בחיי היום יום, מופיעות מחשבות שווא והזיות לפרק זמן של חודש לפחות, וקיימת הפרעה חמורה בתחומי החשיבה, התפיסה וההתנהגויות הדרושות לניהול אורח חיים תקין. בתקופה האחרונה המושג "חולה נפש" הוא בשימוש יותר בפסיכיאטריה המשפטית מאשר בתחום הקליני - טיפולי.

במצב של פסיכופטיה אין פגיעה בכושר תפיסת המציאות

כשירותו של אדם לעמוד לדין נקבעת לפי יכולתו להבין את מהות הליכי המשפט ויכולתו לייפות את כוחו של עורך דין פלילי אשר יפעל בשמו ויכולתו להבין מהן העדויות נגדו. במסגרת בחינת מסוגלותו של הנאשם לעמוד לדין, בודק בית-המשפט אם הוא מסוגל לתפקד כראוי כדי להתגונן נגד האשמה ולקחת חלק פעיל בהליך המשפטי - אם ירצה בכך.

הגישה המקובלת במשפט בישראל היא כי מצבי פסיכוזה מהווים מחלת נפש, ואילו הפרעות נפשיות אחרות, כגון נוירוזה או פסיכופטיה, אינם מהווים מחלת נפש. האבחנה בין המצבים נעוצה בעובדה כי במצבי פסיכוזה ישנה פגיעה חמורה בכושר תפיסת המציאות ופגם חמר בכושר השיפוט, דבר אשר אינו מתקיים במצבים של נוירוזה או פסיכופטיה.

אסכם ואומר, כי פסיכופטים כשירים לעמוד לדין וראוי כי ייענשו במלוא חומרת הדין על מעשיהם! יחד עם זאת ומבלי לגרוע מעונשם של העבריינים, עלינו לחפש כל דרך לאתר מראש את הפסיכופטים המועדים לפשע ולטפל באנשים אלה - בין אם בשיטות של הנדסה גנטית, טכנולוגיה, ננוטכנולוגיה, תרופות או באמצעות טיפולים פסיכולוגיים על מנת למנוע ולעקור משורש את ההתנהגות פסיכופטית, כדי שכולנו נוכל לחיות בעולם טוב יותר.

ד"ר ירון בר-דיין הינו רופא מומחה ברפואה פנימית ומרצה בכיר בנושאי מדיניות בריאות. bardayan@netvision.net.il 

המפלט היחיד של ההגנה: אי שפיות

ההגנה תטען: הרוצח אינו שפוי

עקבו אחר חדשות 2 בטוויטר