ההפרש האדיר בטבלת ליגת העל וחגיגות הניצחון על המגרש, לא משקפות את ההישג האדיר של קרית שמונה. האליפות ההיסטורית של הקבוצה שעד לתחילת השנה נחשבה "קבוצה קטנה", היא כמעט בגדר נס ספורטיבי ועירוני.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של גיא ורון
ב"איתורן" גאים על ההרכב הצעיר והשחקנים האלמוניים ששיגעו את קבוצות הענק. עם זאת, חשוב להבין שהבאת כוכבים לצפון, מרחק נסיעה של שעתיים מתל אביב זוהי משימה כמעט בלתי אפשרית.
לא משנה כמה כסף תציע לשחקני רכש, רבים יעדיפו את הקרבה למשפחות במרכז ולמקומות הבילוי - ולא יתרשמו מהאלמוניות היחסית שמציעים החיים בעיירה הצפונית ביותר בארץ. אבל מי שכן יגיע, יצטרף לחיי הקהילה, יתערבב עם המקומיים, וילדיו ילכו לאותו הגן.
הכדורגל הוא נקודת ההתחלה בשינוי הדימוי של קרית שמונה
כל שחקן כאן הוא גיבור תרבות למאות ילדים אשר עוצרים אותו ברחוב בבקשה להצטלם ולאחל הצלחה. קרית שמונה היא אינה קבוצה שיש לה עיר, אלא עיר שיש לה קבוצת כדורגל. על אף האצטדיון הקטן שלא מתמלא בכל משחק, יש להבין שבכל פעם מגיעים כרבע מתושבי העיר לצפות ולעודד. נציגות משמעותית נרשמת גם בקרב תושבי הקיבוצים והמושבים באזור.
הבוקר דיווחו כותרות העיתונים על "עיר אלופה", ולא על "עיר מוכת קטיושות" כפי שהיה נהוג עד לפני כמה שנים. בקרית שמונה חולמים להתנתק מדימוי המסכנים שהופקרו על גדר הגבול, והכדורגל הוא נקודת התחלה.
גם איזי שרצקי, בעל עירוני קרית שמונה אמר אמש מיד לאחר המשחק כי הוא נכשל. כי הכדורגל זו תפאורה יפה ומצוינת אבל בשטח, מקומות תעסוקה חסרים - והרבה. החגיגות ימשכו בימים הקרובים והסיפורים על העונה החלומית של האריות הכחולים, ילוו את התושבים שנים רבות קדימה. כעת צריך רק לדאוג שיהיו עוד הרבה אירועים שמחים שיהיה אפשר לספר עליהם.