פעם במאה שנה - זו הסטטיסטיקה של היתכנות רעידת אדמה בדרגה חזקה בישראל דוגמת זו שפקדה את איטליה לפנות בוקר. בפעם האחרונה שזה קרה בארצנו, נהרגו כ-300 איש, וזה היה בשנת 1927. "הרעידה תגיע, בזה אין ספק", אומר ד"ר זוהר גבירזמן, ראש אגף במכון הגיאולוגי ומומחה לרעידות אדמה. "אם נתכונן, הרי שיש לנו יכולת למזער את הנזק בצורה דרסטית כשהרעידה תתרחש".
"אליה וקוץ בה", אומר גבירזמן על הססטיסטיקה. שכן לדבריו, מצד אחד ישראל במצב טוב יותר ממדינות כמו איטליה ויוון, אך הסטטיסטיקה גם גורמת לנו להיות הרבה פחות מודעים לסכנה. "בגלל המציאות הביטחונית אצלנו", מסביר גבירזמן, "נושא החדרים המוגנים והמקלטים הוא כמעט סטנדרט. רעידות אדמה, לעומת זאת, ועל אף שברור שתתרחש רעידה עוצמתית - לא נמצאות אצלנו במודעות".
המשפט הידוע בנושא רעידות האדמה קובע כי "רעידות אדמה לא הורגות. זה הבניינים שהורגים". כך למשל רעידת האדמה שפקדה היום את איטליה נמדדה בדרגה של 6.3. "זו לא דרגה כל כך גבוהה, זו נחשבת דרגה בינונית", מסביר גבירזמן. "את יפן וקליפורניה פקדו רעידות אדמה עוצמתיות יותר בהרבה פחות נזק. אני יכול לנחש שהאזור שנפגע היום לא היה ערוך לסכנה".
קצת נעשה, הרבה עוד צריך להיעשות
ואיך נערכים? גבירזמן מסביר כי ניתן לבנות בתים חדשים בצורה נכונה, כמו שגם ניתן לחזק בתים קיימים - "זו רק שאלה של עלות". המכון הגיאולוגי רושם לעצמו בתקופה האחרונה מספר הישגים בקידום העניין: אימוץ תקן בנייה גבוה יותר, התחשבות בנושא לפני אישורם של פרויקטים בוועדות התכנון ושיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה בהתחשבות בהשפעות הסביבתיות של רעידות אדמה.
הוכחה נוספת למשמעות הבנייה ניתן למצוא ברעידת האדמה המשמעותית האחרונה באזורנו שהתרחשה בשנת 1995 בדרגה 7 - מאה קילומטרים דרומית מאילת. "הרעידה התרחשה ליד נואבה מול חופי סיני. מכיוון שבסיני כמעט ולא בונים בתים הנזק היה מזערי", אומר גבירזמן. "למרות זאת אילת הרגישה היטב את הרעידה. אם הרעידה הייתה מתרחשת בתוך העיר - הנזק היה יכול להיות עצום".
אין דרך מדעית לקבוע מתי ואיפה תהיה רעידת האדמה הבאה. היא יכולה להתרחש מחר והיא יכולה להתרחש בעוד עשרות שנים. האסון באיטליה מזכיר שהיא תתרחש. "הדרך היחידה להתמודד עם הסכנה היא פשוט לא להיות מופתעים", מסכם גבירזמן. "להיות ערוכים לרעידת האדמה לפני שהיא מתרחשת".