יאיר לפיד הגיע אתמול למשכן הכנסת מצונן. את שאריות הטישו הרבות שבהן עשה שימוש למכביר הוא הותיר על שולחן חדר הסיעה, מיותמות. יש מי שינקה אחריו. אבל דווקא מעל בימת הכנסת, שר האוצר לקח את המושכות. כאן, הוא הבין, סגן השר מיקי לוי לא יוכל לנקות אחריו את האורוות באותה מקצועיות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
לפיד עלה למליאה אחרי שנומקו שלוש הצעות אי אמון מטעם האופוזיציה. מי שחשב שהצינון שלו יעלה בקנה אחד עם הטמפרטורה של הנאום - התבדה. לפיד אמנם היה מקורר אך שום דבר במדחום לא העיד על רמת האדרנלין שפוצצה את גופו. יש דברים, מסתבר, שגם הפייסבוק לא מצליח לתת להם פורקן.
נאומו של לפיד היה מושחז, חד, ציני. אבל גם מתנשא. תלוי באיזה צד של המתרס נמצא המתבונן או המאזין. אבל דבר אחד אפשר לקבוע בוודאות: מבשר הפוליטיקה החדשה ידע להתמודד עם שועלי הקרבות הפוליטיים מהסיעות החרדיות.
"מר פורוש, אני משתתף בצערו של אדוני על זה שאתם לא בקואליציה. אני מבין שזה קשה ושעוברים עליכם ימים לא פשוטים", פתח לפיד את נאומו במליאה, במה שהכניס את חברי הכנסת החרדים למצב פזצט"א, מוכנים להסתער, אפילו לפני שוועדת פרי הגישה את טיוטת החוק לשוויון בנטל. לפיד לא הרפה. "מר פורוש, אני רוצה להיזכר: הממשלה שיצרה את הגירעון הזה, אתם לא הייתם שותפים לה? אתם הייתם עד עכשיו על המאדים? אתם הגעתם רק הבוקר למדינת ישראל?".
בסיעות החרדיות ידעו את התשובה. הם הגיעו לכאן הרבה לפניו, אבל עכשיו הם שומעים ממנו, הטירון המושתן שרוצה לגייס אותם, דברי תוכחה. "לא הייתם החברים הכי זולים בקואליציה הזו", הוא המשיך לאתגר את אגלי הזיעה, אלה שמגיעים בזמן מתח ועצבנות, של חברי הכנסת. שר האוצר הנכנס, כן, ההוא מ"ריקי כהן", ידע הפעם על מי, ובעיקר עם מי הוא מדבר. כשחבר הכנסת משה גפני קרא לעברו קריאת ביניים, לפיד חשב שמדובר בדו-שיח. פוליטיקה חדשה שכזו. "אני לא מקבל מכבודו הוראות. המדינה סיימה לקבל מכבודו הוראות. בגלל זה אתה כבר לא יושב ראש ועדת הכספים. כי נמאס לנו לקבל ממך הוראות", התריס לפיד בגפני, שגם ככה מתוסכל מכך שהצעצוע נלקח ממנו והועבר למפלגה של נפתלי בנט, האח השני.
משחק על שני המגרשים
עכשיו לפיד מטיח מולו בפייסבוק את מה שכולם מדברים עליו מאחורי הגב במזנון הכנסת. זו לא הייתה המערכה היחידה שלפיד ניהל מולו. אבל כשגפני העז לדבר על השימוש של יו"ר יש עתיד בפייסבוק, הגיעו מים עד סטאטוס. "אני לא אומר לך מה לעשות בשבת ואתה לא תגיד לי מה לעשות בשבת. מה זאת אומרת? אני רשאי להוציא הודעות בפייסבוק מתי שמתחשק לי".
אבל הייתה זו האקספוזיציה בלבד. את חבר הכנסת פורוש, לפיד הצליח ממש להוציא מכליו. "כשאתה מביא ילד לעולם הזה, אתה האדם הראשון שאחראי עליו. להביא ילד זו אחריות כבדה ואתה צריך להביא ילד לא מתוך הנחה שאנשים אחרים יפרנסו אותו אלא מתוך הנחה שזו חובתך. אתה מסכים איתי?", שאל לפיד את פורוש. שניהם יודעים שלא מדובר בשאלה רטורית.
בל נטעה: לפיד לא בא להילחם רק בחברי הכנסת החרדים. שר האוצר הנכנס לא מבין, עדיין, שגם אם לא גובש תקציב סופי, עליו לתת דין וחשבון לכנסת, וכמובן לציבור. הזלזול המשווע שלו בהצעת אי האמון שנימקה חברת הכנסת גלאון, יו"ר מרצ, רק מחזקת את התחושה שטוב ונוח לו יותר מאחורי המקלדת. "כבר את מדברת על אכזבה ומפח נפש מדרכה המדינית של הממשלה? אחרי חודש את אומרת את זה? נו באמת". גלאון לא נשארה חייבת. "כמה פעמים ישבת פה שאתה מטיף לנו מוסר? איך אתה מעז?".
יו"ר מרצ ושאר חברי הכנסת לא מבינים דבר אחד בסיסי: לפיד, לפחות בינתיים, משחק על שני המגרשים. הוא שר אוצר קשוח וקפיטליסט, אבל הוא גם ידאג לעניים ולמעמד הביניים. הוא יו"ר מפלגה שמנהל אותה בדיקטטורה, אבל גם מתבדח איתם בפתח ישיבת הסיעה משל היו תנועת נוער פורחת בגני תקווה. הוא גם משתמש בכלים של הפוליטיקה החדשה, אבל גם יגיע לכנסת בהפתעה וינאם כמו שהפוליטיקה הישנה מחייבת. ובעיקר: הוא גם שנון וגם מתנשא, גם חד וגם קלישאתי, גם ישיר וגם ציני, גם תקיף וגם מתלוצץ.
כשח"כ ניסים זאב הציע לו לבוא איתו לג'קוזי בחינם, במחאה על העלאת המס לעשירים, לפיד הצליח בשתיקה להוציא ממנו אפילו את הכתובת של המקווה. למתעניינים: רחוב שמואל הנביא 21, ירושלים. בש"ס יכולים ללכת לטבול קמעה. שר האוצר ימשיך לנסות להתמודד על תקן המציל.