בוקר טוב לראש הממשלה בנימין נתניהו.
על קצה המזלג, דנה אתמול הממשלה בראשותך ביחס לנשים במדינת ישראל. השרה לימור לבנת הובילה קו תקיף ומתבקש וציינה את ההחרפה ביחס לנשים ואת שלל האיסורים כלפיהן. נשים צריכות לעלות מהדלת האחורית של אוטובוסים, אסור להראות נשים בכרזות אחרת שורפים את הכרזות האלה, אסור לנשים לשיר בפני גברים, נאסר עליהן גם להספיד את יקיריהן בהלוויות.
במקום שבו יש הדרת נשים צומחת לבסוף אלימות נגד נשים, אמרה השרה לימור לבנת. התפתח ויכוח שבו נטלו חלק גם השרים משולם נהרי מש"ס, ודן מרידור מהליכוד. ומה הייתה תרומתך לדיון, מר נתניהו? הבהרת שהציבור החילוני לא יתפשר בסוגייה הזו, שיש למצוא לדברים פתרון בהידברות.
כהולך בין הטיפות היית, אדוני ראש הממשלה. ניתן היה לצפות ממך לאמירה ערכית קצת יותר, אולי בנוסח "הדרת נשים היא פגיעה בחירויות ובערכים עליה מושתת החברה בישראל זה 64 שנים". או אפילו "לא רק צה"ל מקדם נשים בכל היחידות, זוהי תופעה מבורכת במגזרי החברה השונים ועליה להימשך ביתר שאת", משהו כזה. במקום זה הסתפקת במשפט שהחילונים לא יקבלו את זה, כאילו זה היה איזה סקר דעת קהל שאותו בוחנת הממשלה וכרגע אין רוב לפגיעה בנשים.
אפשר לצפות לא לאמירה מה הציבור חושב, אלא מה אתה חושב. מה עמדתך, אדוני ראש הממשלה, בעניין הדרת נשים? האם אתה חושב כמו המקצינים בחברה הדתית או כדעת הרוב החילוני במדינה? התגובה שלך הייתה מאכזבת, ניתן היה לצפות ליותר מראש ממשלת ישראל.