בימים האחרונים התחיל בארץ ויכוח ציבורי בסוגיה החשובה, מעשית ואקדמית: האם אירועי "תג מחיר" הם בבחינת טרור לשמו או שיש לסווג אותם אקדמית ומבצעית כסוג אחר של עבירה על החוק?
מדינת ישראל התרגלה לתופעת "תג מחיר" עד כדי כך שאין קורא העיתון הרגיל מודע להיקפה האמיתי: מדובר, למשל, ב-56 אירועי "תג מחיר" במהלך שנת 2012 וגם אם נכפיל מספר זה במספר השנים בהן כבר מתקיימת התופעה נגיע לשיעור של פחות מ-300 אירועים מאז שנת 2008. במילים אחרות: מדובר בתופעה שממדיה מצומצמים, אך נזקה המדיני וההסברתי למדינת ישראל הולך וגדל עקב עניינם של שחקנים בינלאומיים עוינים לישראל להאדיר את המעשים הללו ולהציג את מדינת ישראל כמדינה תומכת טרור.
גם בארץ יטענו התומכים בהגדרת אירועים אלה כמעשי טרור כי מדובר בפגיעה אלימה באזרחים חפים מפשע היושבים בשלווה בבתיהם וכי מניעיהם של הפוגעים הם הטלת מורא, גרימת נזק והגברת החיכוך בין יהודים ובין ערבים ממערב לירדן. אין ספק כי פגיעה במסגד או ברכב אזרחי של אדם שאינו מעורב בפעילות טרור ערבי מהווה עבירה פלילית, אך בה במידה חובה להדגיש כי מדובר בבריונות ובפשיעה חמורה, אך לא במעשה טרור.
בין טרור לפשע מאורגן
אם הפגיעה נעשית נגד אזרח אחר בתוך מדינת ישראל או תושב ערבי ביהודה ובשומרון מדובר בפשע שנאה, שהרי פשע כזה מאופיין בהגדרת ה"אחר" (עקב אמונותיו הדתיות, מוצאו, לשונו, נטיותיו המיניות ועוד כהנה וכהנה) כ"אויב" וכמטרה שיש לפגוע בה. החוק מבחין בין פשע "רגיל" ובין פשע שנאה שהעונשים עליו חמורים יותר. האם מבצעי "תג מחיר" מסמנים ערבים, מוסלמים ונוצרים כאויב? אכן כן. הפגיעה בהם היא מעין "עונש" של מבצעי העבירות לכאורה על היותם של האחרים שונים ובכך המבצעים עצמם מסמנים את הגדרת העבירה כפשע שנאה.
מדוע אין במעשים אלה משום טרור? התשובה על שאלה זו מורכבת הרבה יותר. הגדרת הטרור היא, למעשה, עניין סובייקטיבי למדי. אין הגדרה אקדמית, מבצעית או כזו הבאה מן החוק הבינלאומי והמקובלת על כל אומות העולם. עצם היעדר האפשרות להגדיר טרור עקב הקשרו המובנה לנסיבות הבינלאומיות ועקב העובדה שלכל ארגון טרור מטרות מדיניות משלו מלמדת כי אין טרור בלא מטרה מדינית. המהדרים בפורומים בינלאומיים שונים כלל אינם משתמשים במונח "טרור" אלא מחליפים אותו במונח "פשע מאורגן" כדי שלא להצטייר כמצדדים בצד כלשהו במשוואת האלימות-פוליטיקה הגלובלית.
מהן המטרות המדיניות של מבצעי "תג מחיר"? נכון להיום, מעולם לא הוצהרו כאלה ומלבד נושאים של "נקמה", "תגובה" ו"הרתעה" לא השתמשו בכל סיסמא או הגדירו מטרה מדינית. יתר על כן, בניגוד לארגון טרור המבוסס על הסלמה באלימות הרי מבצעי "תג מחיר" מעולם לא שמו להם כמטרה לפגוע בחיי אדם ורב פעילותם היא במתווה דומה של פגיעה ברכוש ללא הסלמה. ככל שהייתה פגיעה אלימה היא נוצרה כנראה בשטח ולא הייתה תולדה של החלטה מנהיגותית כזו או אחרת.
אמור אפוא: מעשי "תג מחיר" הם בריונות לשמה הנופלת בגדר הדין הפלילי כפשעי שנאה ומכאן שעונשיהם אם וכאשר ייתפסו ויורשעו יהיו כבדים יותר מאלה של פושעים אחרים. עם זאת, בשום צורה אין הם טרוריסטים.
פרופ' אלכסנדר בליי הוא ראש המרכז לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת אריאל. מחקרו יוצג בכנס ה-23 למחקרי יהודה ושומרון מטעם אוניברסיטת אריאל והמו"פ האזורי השומרון ובקעת הירדן