מה שהחל בדיווחים נפרדים על תקיפת אנשי תקשורת, הוביל בסופו של דבר לחשד כלפי אדם אחד עם מניע רגשי מורכב. בתום הכחשות מצידו של דודו טופז, נשבר הבדרן והשחקן בחקירתו והודה בקשר שלו למעשים.
כעת, משיש בידי המשטרה הודאה על תקיפה, תצטרך הפרקליטות להחליט באיזה סוג של תקיפה מדובר. המחוקק מכיר במגוון עבירות של תקיפה. ההבדל בין תקיפה קלה של אדם לבין תקיפה שיש מום בגינה, גדול מאוד והוא בא לידי ביטוי בעונש שנע בין 3 ל-20 שנות מאסר בהתאם לחומרת הפגיעה.
במקרה של טופז, קשה לומר מה יהיה סעיף התקיפה שבו הוא יואשם, כיוון שהדבר תלוי בנוסח המדויק של הודאתו ובתוצאות התקיפה. מבחינת הנתונים שכן ידועים בשלב זה, נראה שמדובר בתקיפה שגרמה חבלה של ממש, והפרקליטות ודאי מתלבטת אם מדובר בין סעיף זה לבין תקיפה בנסיבות מחמירות, אשר העונש עליהן נע בין תקופת מאסר של 7 עד 14 שנים.
מבחינת הפרקליטות, ייתכן ויוכח שנגרם מום כתוצאה מהתקיפה, כיוון שבמקרה של שבירת אף, יכול להיגרם נזק לטווח ארוך. אך גם כאן חומרת הפגיעה, כפי שתוכח, היא שתכריע את הסוגיה.
הפרסום של טופז יפעל לטובתו וגם לרעתו
לצידו של טופז עומד סיפור חייו כדמות מפורסמת, אשר רבים מכירים אותה מתקופתו כמנחה פופולארי. אולם עובדה זו יכולה להיות לו גם לרועץ. ההגנה תצטרך לבחור בקפידה את האנשים שיגיעו להעיד לטובתו של טופז, כיוון שברוב המקרים, השופטים נוטים לפסוק בחומרה "למען יראו ויראו", מאשר להקל בעונשו של אדם מוכר.
בנוסף לקריירה של טופז, סביר שההגנה תבחר להדגיש את גילו הלא צעיר, ואת מצבו הנפשי שקשור במעמד שבו היה בשיא הצלחתו. פרקליטיו ידברו בוודאי על סיפור חייו, על הפרסום ועל הגורמים הנוספים שהביאו אותו למצבו הנפשי. אלו כמובן לא יצדיקו את המעשים, אבל הם בהחלט עשויים למתן את העונש.
אם הוא אכן הודה בתקיפה, אין כאן שאלה של האם הוא ביצע את העבירה או לא, ולכן ההגנה תתמקד בעברו הנקי של טופז ובמצבו הבריאותי והנפשי. מלבד מסמכים רפואיים שימלאו את כתב ההגנה, סביר שסנגוריו יציגו שלל עדויות על עלייתו ונפילתו של הכוכב אשר יכלו להוביל אותו למצב נפשי קשה.
אין כאן כמובן אשמה של המותקפים, וההגנה גם לא תנסה לרמוז לכך. ברור שמעשה התקיפה הוא חמור ואינו קשור לתוצאה. אפשרות אחרת של ההגנה יכולה להיות ניסיון לסייג את ההודאה, אך לאחר שהייתה כזו, אין לקו הגנה כזה סיכויים רבים.
החוק לא מבחין בין השולח למבצע התקיפה
עצם העובדה שטופז שלח אנשים לבצע את התקיפה אינה משנה מבחינת החוק. המחוקק לא עושה אבחנה בין המכה לבין השולח, ולעיתים השופטים יכולים לראות את השולח לפחות כמו השליח. אינני מכיר את פרטי ההודאה, אך אין הקלה בדינו של השולח כיוון שהוא היוזם והמתכנן.
לגבי עסקת טיעון, במידה שההגנה תראה שחומר הראיות "נעול", סביר להניח שהיא תנסה להשיג הסדר טיעון, כי תמיד רצוי לסגור את התיק בהסדר. אבל אם טופז אכן הודה בתקיפה כפי שדווח, נראה שיהיה קשה להגיע לסיים את התיק בעסקה כזו. כפי שציינתי, נוסח ההודאה חשוב מאוד, כיוון שטופז יכול לטעון שלא התכוון לתקוף את האנשים, אלא רק להזהיר אותם. אך כיוון שהתוצאה של המעשה משחקת תפקיד חשוב מאוד בבית המשפט, גם טיעון מסוג זה סביר שיידחה.
עוד פרשנות של עו"ד ששי גז
המפלט היחיד של ההגנה: אי שפיות
דודו טופז נעצר - סיקור מיוחד:
המשטרה: טופז שימש כראש התארגנות פלילית
מיוחד: טופז מזים את השמועות נגדו