"הפגישה היתה טובה וכנה", המשיכו אנשי לשכת נתניהו לומר. הם הפיצו תמונות מהפרידה בין האישים על דשא הבית הלבן, סיפרו שהם דיברו על הילדים ונתניהו אף הוסיף שהוא יצא מעודד יותר מכפי שנכנס. בהכול יש גרעין של אמת, אבל במצב הנוכחי מדובר בריכוך ושימון המחלוקת הכי בוטה שהייתה בין ישראל לאמריקה בעשור האחרון. הכל מתחיל, לטענת אנשי ראש הממשלה, בהפתעה.
יועציו של הנשיא אובמה דניס רוס ודן שפירו לחצו על הנשיא שלא לכלול את קווי 67' בנאום. זה כנראה מה שהם שמעו ממנו. אבל הוא החליט. הוא החליט להשאיר את התקווה לתזוזה עם הפלסטינים כחלק מה"אביב הערבי", כפי שרואים אותו מכאן בוושינגטון. אנשי נתניהו ידעו שיש ויכוח בממשל ובבית הלבן האם להציג תנאים להסדר, כך שזאת לא הייתה הפתעה אסטרטגית, אבל טקטית הם העריכו שאובמה אחרי חיסול בין לאדן יעדיף להימנע, לדחות ולא לקדם מהלך שהסיכויים שלו קטנים ממילא.
ההפתעה הובילה למתקפה. נתניהו נפגע גם מתוכן הדברים, למרות שבוושינגטון ניסו להסביר ביומיים האחרונים שאין כאן שום דבר דרמטי וכי בסיס 67' עם חילופי שטחים זה לא קריאה לחזור לקווי 67' כפי שנתניהו הציג את זה.
בין "השפלה" ל"עלבון"
נתניהו נפגע גם מהדרך: אובמה לא התקשר לעדכן, לתאם ולמצוא נוסחאות פיוס, הוא הקשיב למה שישראל רוצה ולמה שהפלסטינים דורשים והציג נוסחת אמצע. נתניהו נעלב מכך שנוהגים בו ובאבו מאזן בדרך כמעט זהה - הילדים מתקוטטים והנשיא כמבוגר האחראי פוסק את פסוקו. זה מובן, אבל גם צפוי. נתניהו הביא את זה על עצמו. אובמה לא סומך עליו שהוא רציני מספיק לזוז קדימה והוא לא סומך על הנשיא שמבין את הסכנות האורבות לישראל.
נתניהו פרסם הודעה שמתנגדת לעיקרי הנאום ונסע לפה. בפגישה עם הנשיא הם ישבו שעה וחצי ויותר בארבע עיניים, אבל אחרי השיחה נכנסנו אנחנו העיתונאים ומבחינת הבית הלבן נתניהו החל בהצגה. הוא הרצה לנשיא בטון נוזפני נגד הפליטים, ונגד הקווים ונגד האשליות.
בעיתונים כאן כינו זאת בין "השפלה" ל"עלבון" ול"מהלך לא דיפלומטי". נתניהו שלם עם הדרך. "לא נוותר", הוא אומר. "צפויים לנו עוד עימותים". בלשכתו מקוים שאובמה ירכך את המסר ב"אייפאק", אבל זה לא נראה כך כרגע.
ישראל תלויה באובמה, לא להיפך
עכשיו מגיע תור ההמחאה. בוושינגטון אין ארוחות חינם ולמרות הדחף, לראש ממשלה ישראלי אסור להיות בעימות גלוי ומעליב עם הנשיא כי הוא חותם על הצ'ק. גם המדיני וגם הביטחוני.
מי יציל את ישראל בספטמבר באו"ם? רק אמריקה. מי יצא נגד הדה-לגיטימציה? רק ארה"ב. מי יעביר נשק אם תפרוץ מלחמה האזור? ברור שרק אובמה.
אז אולי שווה לשקול את מדיניות המגפון והקו הקשוח, אולי כדאי שמר נתניהו ימתין מעט ולא יושיב את אובמה עדיין על השרפרף הנמוך במשרד החוץ. אולי שווה לא להתעמת בגלוי מול הנשיא, ואולי עדיף לסגור דברים בשקט. כי ישראל תלויה בו ולא להיפך. אולי שמשיהו יזכיר את זה גם לנתניהו.