בחמש מלים
שישה בני אדם נרצחו השבוע
התופעה של השבוע
בכל פעם שעולה אצלנו לכותרות תופעה מסוימת, מיד מתחילה התקשורת - זה טבעה - לעסוק בה, ללבן אותה ולהפשיט אותה מכל כיוון. זה קרה עם מקרי הרצח, אלימות במשפחה, גברים שרוצחים את נשותיהם, ילדים רעבים וילדים מוכים. בכלל, ילדים זה תמיד "אייטם חם" והשבוע עלו לכותרות - הפדופילים.
המקרה המזעזע של רצח הילד לאון קלנטרוב בן ה-7 בבני עי"ש העלה את התופעה לכותרות ומיד, ותוך יממה, הפכנו למדינה של פדופילים, כשבכל יום צצות עוד ועוד חדשות על מבוגרים שפגעו בילדים. הדינמיקה ידועה מראש: קורה אירוע טרגי, התקשורת ממהרת לדווח, ובהרחבה, הגורמים הרלבנטיים נדרכים לפעולה ואישי הציבור מחפשים דרך לגרוף הון פוליטי. השבוע פתאום כולם טיפלו בפדופיליה, התקינו מצלמות אבטחה בבני עי"ש והבטיחו (כמו תמיד) ללמוד את הלקחים.
אחת לשנה, בכל פעם שמתפרסם דוח העוני של הביטוח הלאומי יש לנו לפתע במדינה ילדים רעבים ופסטיבל שלם סביבם. השבוע היו לנו פדופילים. הרשו לי לספר לכם משהו: הם היו שם גם בשבוע שעבר, וגם בחודש שעבר. הבעיה היא שכאשר הפסטיבל התורן נגמר נשארים המסכנים עם הצרות. העניים חוזרים בחשיכה לרעב שלהם, הילדים האומללים ממשיכים להיות קורבנות והפדופילים חוזרים לרחובות.
כאשר זרקורי התקשורת מכוונים לתופעה הבאה, כולם כבר רצים לשם, לאור הזרקורים. הילדים, הנשים הפליטים והרעבים נשארים מאחור. כי יש לנו "תופעה חדשה" לטפל בה.
הפוליטיקאי של השבוע
אופיר פז-פינס הודיע השבוע על פרישתו מהחיים הציבוריים. לעתים נראה היה, חלילה, כי הסתלק מהעולם. נדמה שאפילו הוא לא ציפה להספדים כאלה. כותרות ראשיות, מילים חמות, געגועים עזים ואין ספור מחמאות אישיות.
נכון, פינס היה (סליחה, הוא עדיין) פרלמנטר מעולה, איש ציבור מסור וישר, ורבים מחברי המפלגה חיבבו אותו מאוד. אבל הזכרון סלקטיבי. הוא מעולם לא היה "כוכב עולה", או מבריק במיוחד שהותיר את חותמו בצורה יוצאת דופן.
העובדה שהשבחים על לכתו של פינס היה כה רבים, מעידה דווקא על המחסור האדיר שלנו במנהיגים ראויים. אם פינס הפך למודל חיקוי נערץ, כזה שבוכים על לכתו בכותרות הראשיות, סימן שבאמת יש לנו משבר מנהיגות חמור. כשבכנסת יושבים אלי אפללו ורוחמה אברהם, עסקנים נטולי כישורי מנהיגות, פינס הופך למראית עין למנהיג אמיתי. אחרי ההספדים ששמע על עצמו בחייו, לא יהיה זה מפתיע אם יתגעגע לחיים הציבוריים, ותוך זמן קצר יחזור לכנסת ולממשלה בקאמבק אדיר.
התכנית של השבוע
יוצרי תכנית הסאטירה "ארץ נהדרת", לא היו יכולים לייחל לפתיחת עונה טובה יותר. גדול אנשי יחסי הציבור לא יכול היה לחשוב על דרך טובה יותר לפרסם את התכנית. זה התחיל בפרומו ששודר בטלוויזיה בתדירות גבוהה במיוחד של כוכבי "ארץ נהדרת" עירומים כביום היוולדם וזכה לדיון סוער בכנסת במהלכו השוותה התכנית לנאצים.
זה המשיך בחיקוי של אברי גלעד שגרר תגובה לא ממש מאופקת (בלשון המעטה) של הטאלנט שנעלב מהחיקוי של עצמו , מה שגרר תגובות רבות באמצעי התקשורת השונים, ואפילו בציבור. בסופו של דבר הפרומו שודר ואברי "זכה" לחיקוי נוסף, "מגעיל ומעולה" לא פחות. אז לא היה עדיף לכולם פשוט לשבת בשקט? אכן, יש לנו ארץ נהדרת. ההצלחה האמיתית של התכנית תהיה אם חיצי הסאטירה האמיתיים שלה יפגעו עמוק בבטן הרכה שלנו. הארץ הנהדרת שלנו זקוקה דחוף לסאטירה אמיתית, לא רק לניקוי ראש.
לטורים הקודמים של מורן כץ:
האם נס חנוכה השני יקרה במשפחת שליט?
בעולם הזה - באמת מזל שיש ערוץ 20