האונס המזעזע שאירע בסוף השבוע בחניון גן העיר בתל אביב הוא הסיוט הגדול ביותר של כולנו. אין בכלל ספק שגם החבר הוא קורבן. בין אם סעיפי החוק תומכים בכך או לא - שני בני הנוער שעברו את החוויה המחרידה הם קורבנות אונס. כולנו גדלים עם החששות שדבר כזה עלול לקרות גם לנו במהלך חיינו, והטראומה במקרה הזה היא גדולה יותר, מכיוון שמדובר באירוע שקרה במקום שנחשב "בטוח".
יש ברשותנו נתונים שרוב מקרי האונס והתקיפה המינית אינם קורים ברחוב ובחושך. רוב התקיפות המיניות מתבצעות על ידי אנשים מוכרים ורק 12% מהמקרים שמגיעים לידיעתנו מתבצעים על ידי אדם שזר לקורבן. לרוב מדובר באדם מוכר, שניצל את הסביבה המוכרת כדי לבצע בקורבן האומלל את זממו.
עם זאת ניתן לומר, כי אין בדברים הללו להוריד ולו במעט מהאכזריות של המקרה שלפנינו. מסקר שערכנו יחד עם עיריית תל אביב והוועדה למעמד האישה, שמטרתו הייתה לבדוק את ביטחונן האישי של נשים מגילאים 16-60 עולה תמונה מטרידה ביותר: 83% מהן דיווחו כי עברו הטרדה, מינית או מילולית. אנו יכולים לומר היום בבירור כי נשים לא מרגישות בטוחות במרחב הציבורי. עלינו לדאוג לכך שנשים תרגשנה בטוחות ושיש התייחסות לתחושת חוסר הביטחון שלהן. יש להעמיד את האחראים לדין וליצור עבור כולנו סביבה בטוחה יותר.
יש להזכיר כי לא רק האדם שעבר את התקיפה המינית הוא הקורבן. במקרים רבים גם משפחותיהם של המותקפים נאלצות להתמודד עם מצבים קשים ביותר. גם הקרובים למותקף/ת הם קורבן אונס. קו הסיוע לנפגעי תקיפה מינית עומד לרשות הקורבן וסביבתו בטלפון 1202 לנשים ו-1203 לגברים.
מיכל רוזין היא מנכ"לית מרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית