לאור הפרשיות שזעזעו השבוע את המדינה בחנתי את הפרופיל התקשורתי של שניים מהחשודים על-ידי התבוננות בכל הופעותיהם בתקשורת.
גם אצל דמיאן קרליק וגם אצל אליאור חן מצאתי 'מיקרו-מחוות' - מחוות או הבעות שנמשכות פחות מחמישית השנייה, כמו קימוט האף או עיקול זוויות הפה, מחוות שקשה מאוד להבחין בהן אם לא מצלמים אותן וצופים בהן שוב. לכן גם במשטרה וגם בגופי חוק אחרים, נוהגים לצלם חשודים כדי להעריך באופן מדויק יותר את מחוות שפת-הגוף שלהם.
כשאדם מצוי בקונפליקט פנימי המוח לא מצליח להגיב באופן נורמלי והמתח צף ומעיד על 'בריחת' רגשות שהאדם רוצה לנצור, כמו כעס או רגשות אשמה. הרוצח דמיאן קרליק שבוי בניסיונו לשמור על תדמית איש הקרח, The Iceman. 'קילר' אמיתי ששלם עם מה שהוא עשה. אך גם אצל 'קילר' יש סימנים למתח או ללחץ כשהוא מצוי בקונפליקט: קרליק מפנה את מבטו לצד , משפיל מבט, מרבה להדק את השפתיים, כמעט לא ממצמץ וקשה לראות אבל האישונים שלו מכווצים - דבר שמעיד על מתח וריכוז גבוהים.
הדם נסחט מהלחיים
אבל הרגשות האמיתיים של דמיאן טמונים עמוק בשרירי הלחי. הלחיים ועור הפנים שלו חיוורים - דבר המעיד על כך שהדם נסחט מהן. זה קורה כשהאדם מפחד כי המתח גורם לדם לנוע לכיוון השרירים כדי לאפשר לגוף לברוח במהירות במידת הצורך - Fight For Flight.
אליאור חן החשוד בהתעללות בילדים מנסה לשדר לעולם: עסקים כרגיל Business as Usual. הוא מבחינתו לא עשה שום דבר ולא מבין ממה כולם מתרגשים. מרגע שעורך הדין שלו מתלווה אליו הוא עוזר לו לשמור על ריכוז ולא להתפתות לענות לעיתונאים שמתריסים מסביב ללא הרף.
כאדם שעוסק בקבלה מעשית הוא מאוד רגיש לכוח של המילים, וצירוף המילים 'חילול השם' מקפיץ אותו כי מדובר באחת העבירות החמורות ביותר ביהדות, שהתשובה לא מנקה לגמרי אלא תולה עד יום מותו.
אליאור וקרליק הם טיפוסים הפוכים - קרליק שומר על פני פוקר: הוא רציני, כעוס ומאופק. אליאור חייכן ומלא אנרגיה ולא רגיל להתאפק. הוא מאוד מתקשה לשמור על זכות השתיקה וכדי לפצות על כך הוא מעסיק את עצמו בדיבור ללא הפסקה.