ביום רביעי האחרון, בזמן שמשבר הגיוס הגיע לשיא, הניחו שניים מהבולטים בחברי הכנסת החרדים, משה גפני מיהדות התורה ויצחק וקנין מש"ס, הצעת חוק המבקשת להקנות לחרדים פריבילגיה נוספת: "פטור מרמפה".
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של חיים ריבלין
גם הפטור הזה עוסק בשאלת השוויון בנטל וכמו האחרים, מקנה גם הוא יתרון לישיבות על פני כל מוסדות האחרים. אלא שהפעם, יהיו הנפגעים העיקריים מאותה היוזמה דווקא תלמידי הישיבות עצמם - או יותר נכון: בעלי המוגבלויות מקרבם.
"חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" אושר בעקבות עבודה מאומצת שדרשה הכנה ממושכת. הוא מחייב משרדים, מסעדות, מפעילי תחבורה ציבורית, בתי ספר, ישיבות ולמעשה כל גוף ציבורי במובנו הבסיסי – לבצע התאמות שיהפכו אותו נגיש לבעלי צרכים מיוחדים.
המציאות הקשה: כל פעולה "רגילה" כרוכה בהשפלה ותלות
יותר ממיליון ישראלים מוגדרים כבעלי מוגבלויות, כשעבור רבים מהם פעולות כמו יציאה למסעדה או נסיעה בתחבורה ציבורית מהוות מסע מפרך ומשפיל - בשל התלות בזולת שנגזרת מחוסר הנגישות וההתאמה לצרכיהם.
החוק מחייב את אותם הגופים להתקין רמפה או מעליות לבעלי כיסאות גלגלים, מערכות כריזה וטפסים בכתב ברייל לכבדי ראייה ולמעשה כל התאמה שתאפשר לבעלי מוגבלויות לקבל שירות כמו כל אזרח בישראל.
החוק קבע מנגנון מסודר ליישומו עד 2017, והסמיך את נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שפועל במשרד המשפטים, להעניק פטור לגופים מסוימים שלא יוכלו לעמוד בנטל הכלכלי הכרוך בהתאמות.
האם שר החינוך באמת רוצה "להתעסק" עם החרדים?
הצעת החוק של וקנין וגפני גורסת כי עבור מאות מוסדות לימוד תורניים, שבהם מספר תלמידים מצומצם, מהווה חובת ההנגשה נטל כלכלי כבד. לפיכך, הם מציעים להוציא מידיו של הנציב את הסמכות לפטור את מוסדות הלימוד התורניים, ולהעביר אותה לידי שר החינוך.
באופן זה, מקווים השניים לזכות בפטור גורף עבור כ-900 מוסדות תורניים קטנים, מתוך הנחה שאין אף שר חינוך שיתעקש להקשות עורפו אל מול דרישות החרדים. כך או כך, נראה שהם סבורים גם כי אותם המוסדות יוכלו בכל מקרה לגלגל את עלויות המימון לעבר משרד החינוך, כך שכדאי לשר להעניק את הפטור ביד רחבה ולהקדים כך תרופה למכה.
הצעת החוק, שאושרה בקריאה טרומית, אינה שוויונית בעליל. גם לאוניברסיטת בר אילן שלוחות מרוחקות מהקמפוס הראשי המשרתות מספר מועט של תלמידים, אז למה שישיבה בבני ברק תזכה לפטור ושלוחה של בר אילן מעבר לכביש לא?
איפה המוסר?
עוד הרבה לפני חוסר השוויון בין המוסדות, עולה בעייתיות רבה אף יותר בהיבט המוסרי של הצעת החוק. מדוע לגיטימי למנוע מעשרות אלפי חרדים בעלי מוגבלות ללמוד כמו כל אחד אחר?
ההצהרה הבעייתית למדי שעולה מההצעה היא שהשונה מהווה נטל שלא שווה לטרוח למענו. בהקשר הרחב יותר, עלול הפטור לעקר את המטרה שמאחורי חוק הנגישות כולו. מי, הרי, יוכל לסרב למסעדה שמבקשת לפטור עצמה מהתאמה לנכים, בשעה שכל ישיבה או מוסד לתלמוד תורה זכו לפטור כמעט אוטומטי?
בדיוק באופן זה עלול אחד החוקים השוויוניים והנאורים ביותר שאושרו כאן לרדת לטמיון להחזיר את ציבור הנכים להתמודד עם אותה מציאות שבה חי לפני עשרות שנים.