אני מניח שזה היה עניין של זמן עד שמישהו מש"ס יעלה את העניין העדתי. רפלקס מותנה, מזה הרי מתקיימת ש"ס. עם זאת, השר מרגי טועה.
מרגי כותב שזאת "המחאה של הצפונבונים". נתחיל בזה, השר מרגי, שתפסיק להצמיד כינויי גנאי לתושבי צפון תל אביב. אני אחד מהם, ואם אתה לא תחדל מלהתייחס אלי בכינויים דרוגטיביים, אני אתחיל להתייחס אליך בכינויים דומים. קצת נמאס לי מזה, אוקיי?
"זה לא בוזגלו ואזולאי", כותב מרגי, "זה אורן ברקוביץ, וגם ארד". ובכן, השר מרגי, תתחיל לראות עם העיניים ולשמוע עם האוזניים, ולא דרך הרפלקס המותנה. השבוע הייתי ערב ולילה במאהל המחאה לצורך הכנת כתבה, ולכן רשמתי את שמותיהם של כל מי שדיברתי איתם. בדקתי שוב ברשימותיי. הנה הפתעה בשבילך: יש שם רוב לשמות מזרחיים. אבל אתה לא תיתן לעובדות לבלבל אותך.
ש"ס לא תצליח לגזור קופון הפעם
ומדוע התעורר הרפלקס העדתי? לשר לשירותי דת מרגי ולמפלגתו, חוששני, יש סיבה לפחד. בשביל להתחיל להתמודד עם דרישותיהם של המפגינים צריך כסף, והכסף הזה צריך להגיע מאיפשהו, ומישהו, מתישהו, ייזכר בתקציבי העתק הזורמים לישיבות, וישאל את עצמו שאלות. לכן צריך להדוף את זה מהר: אלה צפונבונים, אלה.
אני יכול להבין מאיפה מגיעה התדמית התל אביבית של המחאה. תושבי המאהל ברוטשילד אינם חתך מייצג של האוכלוסייה שבשמה הם מוחים. זוג ממודיעין שלא יכול לסגור את החודש עם שתי משכורות ממוצעות, לא יכול להעביר לילה בפינת בלפור, כי בשמונה הם משכיבים את הילדים לישון. מי שיכול להפגין נוכחות הם, למשל, סטודנטים בחופשה.
עכשיו עובדות: מה שראיתי במאהל ברוטשילד ובמאהל לווינסקי הוא צפוניים לצד דרומיים, שמאל לצד ימין, תלמידי ישיבה (לא מעטים!) לצד חילונים, אתיופים וקיבוצניקים, דרבוקה לצד גיטרה. רגשי קיפוח על רקע מוצא ההורים, החלמון שממנו מקציפה ש"ס את המיונז הקבוע שלה, לא תמצא שם, השר לשירותי דת מרגי. זאת מחאה של אהבה, לא של שנאה. המתכון שלך לא יעבוד בקיץ האוהלים של 2011, ולמפלגה שלך אין הפעם קופון לגזור.