אני לא מבין מדוע שר הביטחון וראש הממשלה מעדיפים מאז ינואר 2009, לאחר מבצע עופרת יצוקה, לעסוק רק בתגובה ולא ביוזמה. הם מעדיפים להמשיך ולזרות חול בעיני הציבור. מקבלי ההחלטות ממשיכים להצהיר שהיו לנו ארבע שנים שקטות ומבחינתם החמאס אינו אחראי. המדיניות הזאת משחקת לידיים של כל מי שמעוניין להפר את שגרת חיינו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בשנת 2012, באמצע שנת לימודים, ילדים לא הולכים לבית הספר והוריהם שוכבים עליהם כדי להגן על גופם. בזמן הזה אנחנו ממשיכים לסכל ירי נקודתי לעבר מדינת ישראל. עלינו לגבות מחיר מהצד השני לפני שיוצאים למבצע עופרת יצוקה מספר 2. איסמעיל הנייה, אחמד ג'עברי ושאר ראשי החמאס צריכים לדעת שאנחנו מבקשים את ראשם. מכל מקום שיורים לעבר מדינת ישראל על צה"ל להשיב באש על מנת שלא יצמח שם דשא יותר - זאת הדרך היחידה להסביר לצד השני שאנחנו רציניים בכוונתנו להגן על תושבינו ולאפשר לילדים שלנו שנת לימודים נורמלית.
אי אפשר להמשיך לצוד כל הזמן את אותן חוליות משגרים שיורות לעבר ישראל. החוק הבינלאומי מאפשר לנו לירות בחזרה על מקום שיורים ממנו לעבר ישראל. כמה עוד נמשיך לסמוך על המזל? אנחנו כבר יותר צדיקים מהאפיפיור.
האם הבחירות משפיעות על מקבלי ההחלטות?
אנחנו ממשיכים להתגלגל עם המצב בדרום כבר כמעט ארבע שנים, ולא רק מאז ההכרזה על הבחירות. ייתכן ולחמאס ישנן יכולות המאפשרות לו להגיע עד לתל אביב. אף אחד לא מעוניין להכניס את גוש דן תחת איום הרקטות. למרות שכיפת ברזל עושה עבודה מדהימה, ישראל חייבת לצאת לפעולה.
אני לא טוען שצריך לצאת לעוד מבצע כמו עופרת יצוקה אולם אם לא תהיה ברירה אנחנו נצטרך לעשות גם את זה. אם אנחנו לא רוצים להיגרר למבצע אלא ליזום את פעולותינו, אנחנו חייבים לתת לצד השני להבין שאנחנו גובים מחיר. ברגע זה אנחנו לא עושים כלום ומפקירים את תושבי הדרום להמשיך ולהיות בני ערובה - כל פעם של ארגון טרור אחר כאשר חמאס ממשיך לשחק בנו.