אהוד ברק תמיד האמין במבחן התוצאה. עד היום הוא ממשיך להתכתש עם אולמרט ולבני על הצורך לייצר תוצאה שקטה למלחמה בעזה באמצעות הסדרה. "היא", הוא אומר על ציפי לבני, "לא מבינה שזה לא תרגיל בקורס במדעי המדינה, זה המזרח התיכון וכאן הכול מתנהל כמו סחר סוסים".
נאה דורש נאה מקיים: כך בדיוק ברק מנהל את ענייניו הפוליטיים, כמו סחר סוסים. כי ברק נהנה אולי מתדמית של שחקן שח, אבל הוא יודע שפוליטיקה זה פוקר. השאלה היא איזו יד יש לך ומה אתה עושה איתה.
ברק קיבל בבחירות "יד" גרועה, 13 מנדטים משפילים. הברירה האמיתית הייתה ללכת איתם לאופוזיציה ולהשתקם, אם קדימה הייתה נכנסת פנימה לממשלה. אבל אחרי שציפורה נתלתה ביונה שעל אדן החלון כדי לממש את ההבטחה "או ביבי או ציפי", ברק הבין שהליכה לאופוזיציה לצידה של לבני תסיים את הקריירה הפוליטית שלו כהתפוקקות בועת סבון. בלי רעש, בלי צלצולים, בלי שאף אחד ממש ישים לב.
ברק משחק עד הז'יטון האחרון
לכן ברגע שקדימה הלכה אחורה ברק ניגש לשולחן של הדילר נתניהו. כי בקזינו הפוליטי אפשר לשחק ברולטה גם עם 13 מנדטים ואפילו עם שישה - עד הח"כ/ז'יטון האחרון.
ברק הימר. הפסד בוועידת המפלגה היה מוכיח שהוא לא סימפטי, לא נחמד, לא טרנדי וגם לא מנהיג. אם כבר סמרטוט אז לפחות סמרטוט מנצח שאפשר לנגב איתו את מכוניתו המשומשת של נתניהו.
אבל זה עדיין לא מבחן התוצאה האמיתי, אלא רק שלב בתהליך. העבודה נכנסת בזחילה לממשלת נתניהו, מקוללת ומושמצת, נלעגת ושסועה. אז מה? זה קרה גם בעבר, עם רבין ופרס, פואד ובורג, מצנע ופרץ.
מבחן התוצאה של ברק ונתניהו
המפלגה הזו הייתה כבר אסקופה נדרסת, סרח עודף, שק חבטות וכל שאר הקלישאות המתארות את היצמדותה הפלאית לשלטון בכל מחיר. נכון, הפעם זה נראה כמו לגרד את תחתית החבית, אבל, זה לא העניין.
מבחן התוצאה יהיה בעוד כמה חודשים, אולי שנה, אולי שנתיים, כאשר יתברר לאן לקח אותנו התעלול הזה של אהוד ברק. לאן המבצע החשאי בעורף האוייב, בחשכת ליל, יחד עם החבר לסיירת נתניהו הוביל את מדינת ישראל.
המבחן יהיה בתוצאה של הממשלה. אם ממשלת ביברמן את ברק ושותפיה תוביל למשל, למהלך צבאי מזהיר שיתקוף את מתקני הגרעין באירן, ויסיר באורח פלא את האיום האסטרטגי במחיר אפסי - אז, בדיעבד, יגידו שברק עשה נכון. שזו אחריות לאומית.
או אם פתאום תוך שנתיים נמצא את עצמנו במהלך מתקדם לשלום אזורי, עם סוריה, עם הפלסטינים ועם הלבנונים, נוכל להיאנח בסיפוק ולומר: איזה מזל שברק ראה את העתיד ולקח חלק במהלך היסטורי.
מה הסיכוי שזה יקרה? כמו של מהמר בקזינו. והמחיר? המיליארדים לקצבאות? המימון לישיבות? שלטון החוק או לפחות כל ה"כאילו" מגני בג"ץ? הישיבה בקבינט ימני חרדי?
ברק לא האמין רק במבחן התוצאה הוא גם נהג לדבר על הפריחה המאוחרת של הדובדבנים. אולי צריך לספר לברק, מאחר ומשרד החקלאות נותר בידי העבודה, ששינויי מזג האוויר בעולם מביאים לפריחה מוקדמת ולפגיעה בפרי. סתם שיידע.