לשר הביטחון החדש משה (בוגי) יעלון מצפות ארבע חזיתות - סוריה, לבנון, עזה וסיני - שדורשות ממנו גם מחשבה, גם טיפול וגם קבלת החלטות. שלא לדבר על העניין האירני. להיות ראש אמ"ן, אלוף פיקוד, סגן רמטכ"ל ורמטכ"ל - ההיכרות הזאת ודאי לא מזיקה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בוגי חוזר לקרייה. ב-2005 הוא עזב אותה כעוס ופגוע, כשלא האריכו לו את כהונתו כרמטכ"ל. זה פצע שלא הגליד לגמרי עד עצם היום הזה.
יעלון נכנס למערכת שהוא מכיר די טוב. כשר לעניינים אסטרטגיים הוא גם ניהל שיחות במרחבים הרחוקים, מארצות הברית ועד המזרח הרחוק. נדמה שזה מינוי צפוי ומתבקש של איש בקיא ויודע. אין זמן למידה ארוך מדי, ויעלון הבין שהוא הולך להיות שר ביטחון, כי בתקופה האחרונה הוא קיים כמה וכמה פגישות שהיוו הכנה לתפקיד הזה. מה שיקבע יהיה המבחן המעשי.
דרוש ניקוי אורוות במשרד הביטחון
המצב בתוך משרד הביטחון לא טוב. בוגי יצטרך להסתובב בקרייה עם "הנעליים הגבוהות", עד שינקה שם כמה וכמה אורוות. כשהוא דיבר בעבר על הנעליים הגבוהות, היו מי שחשבו שהוא התכוון למטה הכללי, אבל בהזדמנות הראשונה הוא הבהיר שההתייחסות הייתה למשרד הביטחון. אז הנה הוא מגיע למשרד בדלת הראשית, עם הזדמנות לנקות את כל מה שלטעמו מונח שם כעקרבים שמצדיקים נעליים גבוהות.
אבל בסופו של דבר, החזית של בוגי לא תהיה פנימה לתוך משרד הביטחון. החזית היא לאורך הגבולות. בתקופת כהונתו של יעלון כרמטכ"ל, בוצע קיצוץ דרמטי בתקציב הביטחון, עד שנאלצו להפסיק אימונים והצבא כמעט לא התאמן. וזה יהיה המאבק הראשון שלו גם הפעם, כשר - לבסס תקציב ביטחון ריאלי למצב.