במסגרת ההסכם שגובש יקבל חמאס עסקה שכלל לא רצה בה. יחד עם ראשי הג'יהאד האסלאמי, החליטה הנהגת הארגון בעזה שהיא לא מוכנה עוד לספוג את מראות המגדלים הקורסים ואת הסיכולים הממוקדים, ופעלה כדי לטרפד את צעדיו של ראש הלשכה המדינית, חאלד משעל, כדי לא לאפשר לו להמשיך במשא ומתן.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ראשיתו של המהלך בהודעה דרמטית וקצרה שהעביר איסמעיל הנייה לתחנת הטלוויזיה "אל אקצא", ובה הודיע כי הצדדים קרובים להסכם. זמן קצר לאחר מכן, העלה סגן ראש הלשכה המדינית מוסא אבו מרזוק הודעה דומה בעמוד הפייסבוק שלו, מה שלא הותיר למשעל כל ברירה אלא לסמוך את ידיו על הפרטים ולאשר כי הם נכונים.
חמאס לא קיבל למעשה אף אחת מדרישותיו למעט הבטחה לדיון, אבל באותו המעמד תידון גם הדרישה הישראלית לפירוז הרצועה. חמאס אינו מסוגל לטפל בבעיות של עזה - אלפי בתים נותרו הרוסים, 350 אלף פליטים ללא תשתית של מים או חשמל ממתינים לסיוע בינלאומי, אך סיוע שכזה יגיע מסעודיה ולא לידי חמאס, אלא לידי ממשלה אחרת שבה יידרש אבו מאזן לתפקד, גם אם בפיק ברכיים. בכך חדל חמאס להיות הגורם השלטוני היחיד ברצועה.
מה שקבע במידה לא מבוטלת את תוצאות המבצע, היה ההחלטה הנבונה - כמעט מן הרגע הראשון - שלא להכניס שתי אוגדות לרצועת עזה, כאשר מי יודע כמה ארונות היו יוצאים משם לאחר מכן. בעוד שחמאס הפציר בישראל מפורשות להכריז על כניסה קרקעית, הכתיבה ישראל כי המערכה תתנהל באמצעות חיל האוויר, והעובדה המוגמרת מדברת בעד עצמה: חמאס הסכים לקבל כעת את מה שסירב לקבל בתחילה.