ההכחשות הנמרצות מצדו של ראש הממשלה על הטענות שלפיהן סחרה חברה בבעלותם של האחים עופר עם אירן באישור בכירי המדינה, לצד רמיזות בסביבתם של האחים על מעורבות מסוימת של הממשל הישראלי בכך, חושף את הצביעות והאפלה שאופפת את הסחר בנפט ואת עסקי הספנות העולמית.
האמריקנים, "גדולי מטילי הסנקציות" על טהרן, התירו - למרות הכל - לחברה מוכרת הפועלת בשטחם שנסחר בוול סטריט ומעורב בה שותף ישראלי ידוע לעגון באירן ולייבא מהרפובליקה האיסלמית נפט גולמי.
אלא שבניגוד ליחסים שמנהלת אותה חברה אמריקנית, שונה בתכלית מצבם של האחים עופר. אלו מכרו ספינה ישנה לחברת קש אירנית מבלי שביצעו בדיקת נאותות והרמת מסך קלילה כדי לחשוף את זהותם האמיתית של העומדים מאחורי התאגיד - שמקום מושבם, כאמור, בטהרן.
הסיטואציה שהולידה הפרשה הציבה במלכוד הן את האחים עופר והן את מדינת ישראל. כקבוצה רב לאומית, שני האחים אינם מעוניינים בפרסומים שייחסו להם פעולות של "חלטורות" למען המדינה.
מצדו השני של המתרס, ניצבת גם ממשלת ישראל בנקודה בעייתית - שכן שם מאוד לא היו רוצים שייוחסו להם פעולות של ניצול לכאורה של קבוצות כלכליות רב-לאומיות עבור "חלטורות" למען המדינה.
האמריקנים צירפו האחים עופר ל"רשימה השחורה"
הפרשה נחשפה בשבוע שעבר, כשחברת ספנות סינגפורית שבבעלות האחים עופר, נכנסה לרשימה השחורה של ארה"ב. במשפחה ניסו להסביר שמדובר בסך הכול באי הבנה. לפי האמריקנים, חברת "טנקר פסיפיק" שבבעלות עופר, מכרה מיכלית לחברת "קריסטל שיפינג", חברה שרשומה תחת בעלות דובאית, ומשם עברה הספינה לחברת IRISL, חברת הספנות של שלטון האייתוללות.
כדי לעקוף את סנקציות המערב, הקים המשטר באירן מאות חברות קש ברחבי העולם. אחת מהן היא ככל הנראה אותה חברה דובאית. האמריקנים טוענים שמשפחת עופר הייתה צריכה לדעת שהספינה תגיע בסופו של דבר לאחמדינג'אד.