איך אומרים בפרסית - איפוק שמעיד על עוצמה? זו השאלה שוודאי שאלו עצמם יועציו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן כשבחנו את האופציות לתגובה על מתקפת הכטב"ם בבסיס האמריקני הקטן בגבול ירדן-סוריה, שגבתה את חייהם שלושה חיילים אמריקנים ופצעה עשרות.
בבית הלבן מיהרו להכריז שארצות הברית תגיב על המתקפה, שבוצעה על ידי מיליציה פרו-איראנית באמצעות כטב"ם מתוצרת התעשייה הצבאית האיראנית, במקום ובזמן שתמצא לנכון. אמש (שישי), חמישה ימים אחרי האירוע, בעוד הנשיא מרכין ראש אל מול ארונותיהם של שלושת ההרוגים שהוטסו לבסיס חיל האוויר בדלאוור, היו המפציצים האמריקניים בדרכם מבסיסם בארצות הברית אל המטרות במזרח התיכון - בסוריה ובעיראק.
מבקריו של ביידן טוענים שהממשל העניק למותקפים את כל המידע הדרוש כדי לחמוק מפגיעה משמעותית. מהכרזה על הכוונה, דרך היציאה הגלויה של המפציצים לעבר היעד. רק נ.צ. של המטרות היה חסר, טענו הציניקנים.
ב-7 באוקטובר ביקש ביידן למנוע מלחמה אזורית. הוא התייצב מול המצלמות ואמר בבירור - DON'T. כדי לגבות את המילים במעשים הוא הורה לנושאת המטוסים החדישה ג'רלד פורד להפליג מהים האדריאטי, שם עגנה, ולהשליך עוגן אל מול חופי לבנון. מדובר היה במהלך סמלי שנועד להבהיר לחיזבאללה, שמגובה באיראן ונמצא בברית אסטרטגית עם רוסיה, שמדינת ישראל לא לבד וכל ניסיון לדרדר את המצב עוד יותר ייענה בתגובה של ארצות הברית.
מאז, "ציר הרשע" המודרני ממשיך להשתמש במלחמה שמנהלת ישראל נגד חמאס בעזה כתירוץ להסלמה מבוקרת, בכל החזיתות. הסחר הימי בים סוף מאוים על ידי החות'ים, שממשיכים לשגר טילי שיוט וכטב"מים לעבר מדינת ישראל. למרות התקיפות הכירורגיות שמבצעת ארצות הברית והקואליציה המיוחדת שבנתה לצורך זה בשבועות האחרונים, בסיסים אמריקניים בעיראק, בצפון סוריה ובירדן עדיין נתונים לתקיפות נקודתיות. בחזית המדינית-משפטית ניתן למנות גם את הפנייה של דרום אפריקה לבית הדין הבין-לאומי בהאג כחלק מהמאבק של ציר רוסיה-איראן בארצות הברית.
ביידן מנסה בכל מאודו להימנע מעימות צבאי מול איראן, 9 חודשים לפני הבחירות לנשיאות ובכלל. מכיוון שכך, הוא מנסה מחד גיסא להראות לבעלות הברית שלו שאין הוא מוחל על כבודה של ארצות הברית, אבל באותה נשימה הוא מבהיר לאויב שמבחינתו אפשר לעצור כאן.
מומחי איראן טוענים היום שבטהראן לא מבינים איפוק - רק עוצמה.