כשמצרים וסוריה החליטו על מתקפת פתע נגד ישראל לפני חמישים שנה, הם כמובן בחרו בכוונה את יום הכיפורים כשעת הש' - כל עם ישראל בבתי הכנסת, אין תחבורה ציבורית ותקשורת, ובעולם של טרום סלולר ורשתות חברתיות גם אין יכולת ליצור קשר מהיר ולגייס אנשים למערכה. אבל יש עוד משהו, שנראה לנו כמובן מאליו - בחגים ובשבתות הצבא בחופש. כלומר, יש רמת כוננות שמצריכה סדר כוחות מינימלי, אבל חוץ ממנה הכול שקט ונטוש. אתם יודעים - סוף שבוע, ממילא אין אימונים או פעילות שגרה, אין מסדרים ואין ישיבות, אין פגישות צוותים ואין מטווחים, וגם אין הרבה קצינים.

חמישים שנה אחרי יום הכיפורים, ובדיוק 23 שנה מאירוע חטיפת שלושת החיילים בהר דב (7 באוקטובר, שבת בצוהריים), המלחמה הזאת התחילה במכת פתע בתקופת חגי תשרי, כשחיילים ממילא מתניידים מהבית לבסיס, מסוף שבוע לחג, וכול תוכנית רצינית נדחית ל"אחרי החגים". ככה כולנו חיים - גם בבתי החולים לא תצליחו למצוא רופא תורן בסוף השבוע, ותקלות באוטו יצטרכו לחכות למוסך ביום ראשון. אין מה לדבר בכלל על שירות מהעירייה (גם באמצע שבוע זה לא פשוט). אז האויב יודע שמלחמות עם ישראל לא פותחים ביום שלישי, ושבת של שמחת תורה זה זמן אידיאלי עבורם, בטח כאשר אנחנו בישראל עסוקים במלחמות אחרות (מישהו בכלל זוכר את כל המהומה המיותרת הזו עכשיו?).

להיות הורים לחיילים, ואת זה יודעים רוב האנשים שהגיעו לגיל 50 בישראל, זה לא דבר קל בכלל. בטח שלא להיות הורים לחיילים קרביים. שלוש שנים (לפחות) של דאגה מתמדת, של מועקה וחשש גם לא בעיתות מלחמה, של ידיעה שבכל רגע משהו עלול לקרות. בתוך החוויה הזו יש מעט רגעים של נחת ואושר - כשהילדים מגיעים לשבת. כל השבוע ההורים מחכים לזה, מתכננים את הארוחות והמפגשים, מנסים לבלות כמה שיותר זמן ליד הילדים (שגם להם יש לו"ז משלהם שלא תמיד כולל הורים). עבור עשרות אלפי הורים בישראל, כל סוף שבוע כזה הוא חג, יומיים וחצי שנותנים כוח לכל השבוע או השבועיים הבאים.

מאוד יכול להיות שאחד הלקחים הראשונים מהמלחמה יהיה שינוי של כל האירוע הכל-כך ישראלי הזה של שבת בבית, של רכבות מלאות לובשי מדים בחמישי אחר הצוהריים ובראשון בבוקר. אתם מבינים, לחמאס אין חמשוש, ולחיזבאללה לא מוריד כוננות עם כניסת שבת. גם ביהודה ושומרון מחבלים לא מחכים לראשון בבוקר כדי להתחיל לעבוד. החיילים כמובן ימשיכו לצאת הביתה ולהתאוורר, אבל יכול להיות שהחופשות יהיו מגוונות יותר - רביעי עד שישי, ראשון עד שלישי, וגם חמשוש רגיל, כאשר הרבה יותר חיילים קרביים מבלים את השבת בצבא.

זה לא נוח, זה קשה, זה אולי יחייב שינוי של שבוע האימונים - אבל כנראה שלא תהיה ברירה.