הדרישה המרכזית – אולי אפילו היחידה – של יו"ר מפלגת "המחנה הממלכתי" בני גנץ לכניסה לממשלת חירום היא הקמת "קבינט מלחמה", שבידיו יהיו הסמכויות לניהול המבצעים הצבאיים בעת המלחמה הנוכחית.
- היום החמישי למלחמת "חרבות ברזל" | כל העדכונים - דקה אחר דקה
- מקורבים למשא ומתן לאחדות: "יש התקדמות חיובית"
קבינט מלחמה אינו מושג חדש שנטבע לצורך מלחמת "חרבות ברזל". בבריטניה, בעת מלחמת העולם השנייה, עם הקמת ממשלת האחדות בין כל המפלגות הגדולות, הוקם קבינט מלחמה מצומצם שבו היו חמישה חברים, והוא שקיבל, על פי הסמכת הממשלה, את ההחלטות המרכזיות. גם ה"מטבחון" של גולדה נחשב בפועל כ"קבינט מלחמה".
מדוע עולה כעת בקשה להקים "קבינט מלחמה"?
בישראל פועל קבינט מדיני-בטחוני, שהוא זרועו הארוכה של הממשלה בענייני ביטחון, אך נראה שיש כמה סיבות שתומכות בהקמתו של קבינט מצומצם יותר לניהול המלחמה:
ראשית, הקבינט מונה כבר עתה עשרה חברים. אם יתווספו אליו עוד שניים-שלושה חברים נוספים מהמחנה הממלכתי הוא יהפוך להיות גוף גדול מדי, שאינו מסוגל לנהל כלל את הלחימה.
שנית, לחלק מחברי הקבינט הנוכחיים אין כל ניסיון ביטחוני, וכשירות לנהל מבצע צבאי מורכב. הקבינט מורכב בעיקרו על פי שיקולים קואליציוניים או מפלגתיים. אסור ששיקולים אלו יפריעו לניהול הלחימה.
אכן, בדוח ועדת אגרנט שלאחר מלחמת יום הכיפורים, ובדוח ועדת וינוגרד בעקבות מלחמת לבנון השנייה הופיעה המלצה מפורשת כי בעת לחימה יוקם "קבינט מלחמה" - גוף מצומצם של שרים בעלי ניסיון ביטחוני שינהל את מצב המשבר הביטחוני, ושיעבוד ביעילות ובסודיות.
שלישית, כפי שהסבירה זאת ועדת אגרנט, קבינט מלחמה דרוש גם כדי שהשרים האחרים יוכלו להוסיף ולהקדיש את מלוא תשומת ליבם גם בימי המלחמה לענייני משרדיהם, כדי שאלו לא יוזנחו בשעת חירום כזו דווקא. לאור ההתרחשויות של הימים האחרונים וההתגייסות האזרחית הרבה לסייע בתחומים שבאחריות המדינה, ברור כי ישנה חשיבות רבה בעיסוק של שרי הקבינט בתחום אחריותם המיניסטריאלי.
לבסוף – נראה שדרישת גנץ נובעת גם מסיבה פרקטית: אם למחנה הממלכתי יהיו רק שניים או שלושה קולות בקבינט – הרי שלמעשה לא תהיה להם השפעה כלל על ניהול הלחימה. בפועל הקואליציה הקיימת, שהוכיחה בימים האחרונים את אוזלת היד שלה, תישאר בעלת סמכות ההחלטה. בקבינט מלחמה מצומצם יוכלו בני גנץ וגדי איזנקוט להיות בעלי משקל ניכר. להשפעה של גנץ ואיזנקוט יש משמעות רבה בהמשך המלחמה: הממשלה הנוכחית לא נהנתה מאמון ציבורי רב גם ערב המלחמה, ואמון זה ירד מאוד עקב הכישלונות של ראשית המלחמה. על מנת שהממשלה תוכל להתמודד עם ההכרעות הקשות שיעמדו בפניה בשבועות הקרובים, חשוב כי בממשלה ישבו אנשים שיוכלו להשיב את האמון הציבורי בממשלה, ולחשוב מחדש על תפיסת הביטחון שהובילה למצב הנוכחי.
מה תהיינה סמכויות "קבינט המלחמה"?
במדינת ישראל הצבא כפוף למרות הממשלה. בהחלטת קבינט משנת 2017 אימצה הממשלה את המלצות הוועדה לעניין עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני (דוח עמידרור) אשר בה נקבעו סמכויות הקבינט בעת לחימה. על מנת להעניק סמכויות ל"קבינט מלחמה" יש לקבל החלטת ממשלה מפורשת הקובעת שסמכויות אלו יועברו לידי "קבינט המלחמה" שיוקם.
סמכויות אלו, שיועברו לקבינט המלחמה, כוללות (על פי דוח עמידרור):
- הגדרת התכלית האסטרטגית של המבצע, לאחר בחינת מספר חלופות רלוונטיות.
- מתן הנחיות מדיניות לדרג הצבאי, תוך הצבעה על היעדים שאותם הוא מבקש להשיג בסוף המערכה הצבאית והדגשת המגבלות שיש להתחשב בהן בעת ביצועה.
- עריכת בחינה מעמיקה, תוך התחשבות בתמונת המצב המדויקת, שמטרתה לוודא, כי התוכנית האופרטיבית מובילה למימוש התכלית.
- הצבעה על מאמצים נוספים, משלימים, למאמץ הצבאי, שעל הדרג המדיני או גורמים ביצועיים נוספים לבצע על-מנת להגדיל את הסיכויים להצלחת המבצע, או כדי לסייע להשגת התכלית האסטרטגית. יש למצות את כלל הידע המקצועי המצוי במדינה בתחום המדיני-ביטחוני.
אם אכן יוקם "קבינט מלחמה" כזה, יש לקוות כי הוא יוביל לניהול יעיל ומוצלח של המערכה, תוך שצה"ל מקבל הנחיות ברורות מהדרג המדיני בדבר מטרותיה, שניתנות להשגה באמצעות שאושרו.
>>> עמיחי כהן הוא עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, וחבר סגל הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו