הקרב הקשה בסג'עייה שבו נהרגו אמש (שלישי) 9 לוחמים עורר מחדש ביקורת ציבורית מוכרת, שבמסגרתה נטען שצה"ל מסכן לוחמים שנכנסים קרקעית לשטח לא מטוהר, ללא כתישה אווירית מספקת קודם לכן. כבר בהיתקלות הראשונית באירוע נפגע חלק מהכוח של חטיבת גולני, ובשל מארב נפגעו בהמשך גם לוחמים מהצוות המחלץ.
בהקשר הזה, צריך לציין כי אחת הבעיות הכי גדולות של צה"ל בתמרון היא שגם הכתישה מהאוויר וגם הארטילריה שמכינה את השטח לקראת כניסת הלוחמים לא מצליחות לסיים את הפעולה. אחרי שמבצעים השתלטות על שטח, מתחיל הטיהור שלו. כשרוצים לפרק גדוד של חמאס, או את המתחם שמתוכו הוא פועל, לא מספיקה אש מהאוויר. בצבא מתעקשים שחייבים להגיע פנימה, לפגוע במחבלים, להרוס את המתחמים מעל ומתחת לקרקע, לאסוף מודיעין קריטי, לשבות מחבלים או להרוג אותם.
יש מקומות בשטח שבהם לא נכנסים לכל בית או מבנה - ומרחב סג'עייה הוא דוגמה טובה לכך. בצה"ל נכנסים למקומות שהם מוגדרים מתחמי חמאס, שחייבים להגיע ולפרק אותם אם רוצים לייצר "אזור חיץ" בין שכונה כמו סג'עייה לבין קיבוץ נחל עוז - שנמצא רק 700 מטר משם, בצד השני של הגדר. צריך לוודא שלא נותרו שם מחבלים, וזה הדבר היחיד שיחזיר את התושבים לעוטף עזה.
לכן, יש מקומות ברצועה שבהם הצבא חייב להיכנס גם קרקעית ורגלית, ולצערנו יש לזה מחירים.כשמגיעים לחיכוך ישיר עם מחבלים אתה פוגע - אבל גם יכול להיפגע, וזו המורכבות הגדולה ביותר של עבודה על הקרקע.