החשש מפיגועים נוספים, לאחר הפיגוע הקשה בחווארה, התממש אתמול (שני) בדמות פיגוע קשה נוסף סמוך לחברון. פיגועים כאלו, עם תוצאות מוצלחות עבור מבצעיהם, משמשים כמודל השראה ומעודדים חיקוי. ההסתה ברשתות החברתיות, הגלוריפיקציה למחבלים המבצעים והקריאות לכלל הציבור הפלסטיני ליטול יוזמה ולבצע פיגועים נופלות על אוזניים קשובות.
גל הטרור - פרשנויות N12:
- גלגל הנקמה מבעיר את יו"ש | ניר דבורי
- לישראל יש ביטחון שוטף, ותו לא | ד"ר מיכאל מילשטיין
- הפלסטינים הפכו את פיגועי הנקם לשיטה | אורית פרלוב
בניגוד לפיגוע בחווארה, שהיה ניצול הזדמנות נגד ישראלים שהגיעו ביוזמתם לשומרון, הפיגוע היום בוצע נגד תושבים החיים באזור וחייבים לנוע על צירי התנועה באזור חברון, כחלק משגרת יומם. הבדל נוסף הוא שפיגוע ירי מרכב חולף מצריך רמה גבוהה יותר של תכנון, ביצוע ונשק באיכות גבוהה יותר. הנחת העבודה הראשונית היא שהפיגוע בוצע על ידי 2 מפגעים לפחות, אחד שנהג ושני שביצע את הירי.
בין אם מדובר בחוליה שהופעלה על ידי ארגון טרור ממוסד או חוליה עצמאית, צבר הפיגועים מתחילת השנה, שמחיר הדמים שלו מגיע כבר ל-34 הרוגים, מחייב חשיבה מעמיקה כדי לדון באסטרטגיית הלחימה בטרור המסלים ביהודה ושומרון. לשם השוואה, בכל שנת 2022 נהרגו 33 ישראלים וזרים, והמספר השנה גבוה אף ממספר ההרוגים בשנת 2015 הידועה כ-"אינתיפאדת הסכינים". כמות רבה של נשק המצויה בשטח גורמת השנה לפיגועים קטלניים יותר. ההסתה הרבה ברשתות החברתיות של החמאס והג'יהאד האיסלאמי מתדלקת את הרחוב ודוחפת רבים לטרור אינדיבידואלי רחב היקף.
ייאמר מיד: כל אסטרטגיה, גם אם תהיה המוצלחת ביותר, לא תעקור את התופעה באופן מוחלט. בנוסף, מערכות מסוג זה נמשכות לעיתים כמה שנים, כמו לדוגמה המערכה נגד טרור המתאבדים באינתיפאדה השנייה. יחד עם זאת, צמצום משמעותי של נפח הטרור וכמות הפיגועים אפשרי בהחלט.
ראשית, על ממשלת ישראל לבחון את המשך מדיניות בידול הזירות בין עזה לאיו"ש, לפחות בכל הנוגע לחופש הפעולה של ארגוני הטרור בקידום הסתה פרועה, מימון ותמיכה ועשרות ניסיונות להקמת תאי טרור. דומני שהמשוואה של שקט בעזה המאפשר חופש פעולה לחמאס והג'יהאד האיסלאמי באיו"ש ראויה לבחינה מחדש, ויפה שעה אחת קודם.
המאמץ השני, שלמרבה הצער מצריך משאבים רבים, אורך רוח וסבלנות הוא המערכה נגד הצפת השטח באמצעי לחימה. סגירת הגבול עם ירדן כדי למנוע הברחות היא צו השעה. די יהיה לציין לדוגמה את סגירת הגבול עם מצרים, שהיה פרוץ במשך שנים ואת התועלות הרבות שיש לגדר הביטחונית, שפגעה אנושות בתעשיית ההברחות והטרור בגזרת סיני.
בדומה לסגירת הגבול עם מצרים, יש לסיים גם את סגירת הפרצות בגדר שבין יהודה ושומרון לישראל. שום שיקול, יהא זה המדיני ועימו החשש לקביעת עובדות מדיניות של ויתור על שטחי יהודה ושומרון, או כלכלי כדי לאפשר לאלפי פלסטינים לעבוד בישראל, לא מצדיק את הפארסה של גדר ביטחונית פרוצה. עתיד יהודה ושומרון ייקבע על פי מדיניות וממשלה נבחרת, ואת נושא עבודת פלסטינים בישראל יש להסדיר ואף להרחיב באופן מסודר דרך מעברי ביטחון פורמליים בלבד.
לא ניתן כמובן להתעלם מקריאות של פוליטיקאים מכל קצווי הקשת הפוליטית, שלוקות במקרה הטוב בחוסר מקצועיות ובמקרה הרע בפוזיציה ברורה וקיצונית. פתרון מדיני לא ניתן ליישום בעת הנוכחית גם בגלל תהליכים בחברה הפלסטינית ויישום רעיונות כמו רעיון שתי המדינות או היפרדות חד-צדדית אינם מעשיים או שאינם לוקחים בחשבון שיקולי ביטחון משמעותיים. מנגד הקריאות לכתר על כפרים, "הקשחת מדיניות", "איסוף נשק" או "חומת מגן 2" נגועות באותה מידה ומסבות בעיקר נזק. על קריאות לנקמה, מחיקת כפרים ושאר ביטויים כאלה מיותר להרחיב את הדיבור ויש להצטער בעיקר על הנזק הרב שהן גורמות.
טוב יהיה אם מקבלי ההחלטות ידונו באופן מעמיק באסטרטגיה הנדרשת ויניחו לצה"ל ולשב"כ לגזור את הצעדים האופרטיביים בשטח על בסיס קריטריונים מקצועיים.
>>> שלום בן חנן הוא בכיר שב"כ לשעבר, כיום עמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור (ICT) באוניברסיטת רייכמן