יש ריח מיוחד לימים האלה. ימי סוף הקיץ, ימי ראשית שנת הלימודים. זה ריח שצרוב בלב ועשוי תמהיל מדויק של שאריות של חול ומי ים, קרטיבים ורוח חופש עם ניחוחות חדשים של עטיפת מחברות, חידוד עפרונות ודופק מואץ. כל מי שהייתה פעם ילדה, כל מי שהיה ילד, וכל מי שזכה וזוכה ללוות את ילדיו מדי שנה לפתח הכיתה, מכירים אותו היטב. זהו ריח של פרידה ופתיחה, של סוף עם התחלה.
השנה, תלמידי ותלמידות בית הספר שבים אל ספסל הלימודים אחרי קיץ לא פשוט ובליבה של תקופה סוערת שעוברת על המדינה שלנו. תקופה מבלבלת, מדאיגה, מעוררת מחשבות ושאלות רבות. בין אם בבית מדברים בעד או נגד, מפגינים או מתבוננים, מוחים או מסכימים - נראה שמסביב הרעש גדול והדאגה מרובה.
את פניהם יקבלו מורים ומורות, אנשי חינוך, שליחות ועשייה. לכם אני מבקש למסור: העננה שמלווה את הימים האלה היא גם הזדמנות אמיתית ללמוד. זו הזדמנות להכיר את יסודותיה של הדמוקרטיה ואת מרקמה המיוחד של המדינה שלנו. זו הזדמנות ללמוד על חשיבותה של אחדות ושל הכרת האחר או האחרת. זו הזדמנות לשכלל את יכולות השיח שלנו עם מי שלא חושב כמונו, מתוך כבוד, אחווה ואחריות להמשך החיים שלנו כאן, כעם אחד.
אני סומך בלב שלם על אנשי ונשות החינוך הנפלאים של הארץ הזאת, ועל התלמידים והתלמידות האהובים, הילדים של כולנו, שמתחילים היום שנה חדשה במערכת החינוך. אתם העתיד של הארץ הזאת! בואו ללמוד בלב פתוח, באוזן שומעת, ומתוך כבוד ורצון אמיתי ללמוד ולהקשיב, לתקן ולצמוח.
שנה טובה ומתוקה, מרחיבת אופקים, שמחה ופוריה לכולנו!