ככה יעשה לאיש שנשיא ארצות הברית חפץ ביקרו. ג'ו ביידן קיבל השבוע, במהלך פסגת נאט"ו בוילנה, בירת ליטא, בידידות רבה ומופגנת, את נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן לשיחה נינוחה. במהלכה הכריז ארדואן על תחילתו של נתיב חדש, ידידותי הרבה יותר, בקשרים בין שתי המדינות ואף איחל לביידן הצלחה בבחירות 2024.
היחסים בין וושינגטון לאנקרה הפכו מתוחים מאוד מאז נכנס ביידן לבית הלבן. ההתקרבות בין ארדואן לפוטין החלה עוד קודם לכן, אבל ביידן התקשה להשלים עם הפרות זכויות האדם בטורקיה, רמיסת התקשורת החופשית וחופש הביטוי, ובעיקר השלכת מתנגדיו של ארדואן לתקופות מאסר ארוכות בבתי הסוהר. בהמשך, אחרי פלישת רוסיה לאוקראינה, זעם ביידן על כך שהשתמש בזכות הווטו השמורה לו ועיכב את קבלתה של שוודיה לנאט"ו. תחילה זה היה בתואנה ששוודיה מעניקה מקלט לטרוריסטים שמבקשים לפגוע בטורקיה (הכוונה לפעילי המחתרת הכורדית PKK ולמי שנרדפו בטורקיה בטענה שהם שייכים לארגונו של פתוללה גולן, שנטען שעמד מאחורי ניסיון ההפיכה ב-2016). בהמשך טען ארדואן שלא ניתן לסלוח למי שעלב במוסלמים כולם ואיפשר מפגן של שרפת קוראן בשטוקהולם, בירת שוודיה.
ארצות הברית, מצידה, סירבה להעביר לטורקיה משלוח של מטוסים F-16 ועוד קיטים להשבחת 80 מטוסים שהיא מחזיקה. שווי העסקה - 20 מיליארד דולרים. כן, היה גם תירוץ מבצעי: סוללות ה-S400 שארדואן קנה מפוטין, והחשש שקוד הזיהוי שמגן על מטוסי נאט"ו יזלוג לרוסים ויקל על המערכות הרוסיות לתקוף מטוסים של חיילות האוויר במערב.
אבל זו כבר היסטוריה. הפגישה החגיגית התקיימה כשארדואן מתחייב לאפשר את כניסתה של שוודיה לנאט"ו וביידן מתחייב לאפשר את אספקת מטוסי F-16 לטורקיה. הקודים נשארו אותם הקודים, הפרות זכויות האדם נמשכות והמתנגדים הפוליטיים עדיין בבתי הסוהר בטורקיה.
יש מי שטוען שארדואן סחט את ביידן, אחרים אומרים שביידן תימרן את ארדואן לצרכיו. כך או אחרת, ארדואן הכריז על תחילתה של ידידות מופלאה, או חידושה ליתר דיוק, וזאת מבלי שנדרש לשנות דבר בכל הקשור לאופן שבו הוא מחזיק בשלטון. מי שקיווה שביידן יגיש לארדואן חשבון על היעדר דמוקרטיה ליברלית התבדה. האינטרסים גברו על הערכים.
בימים שבהם המגעים לתיאום פגישה בין נתניהו לארדואן מואצים כתחליף יחצ"ני לסגר שהטיל ביידן על נתניהו, בשל סטייה מה“ערכים המשותפים“, ראוי לבחון השפעה אפשרית של הפיוס עכשווי בין אנקרה לוושינגטון על הקשרים בין ירושלים לאנקרה ואולי אפילו על המתיחות בין וושינגטון לירושלים.
ד"ר נמרוד גורן, נשיא מכון מיתווים ועמית בכיר ב-Middle East Institute, רואה בפיוס בין ביידן לארדואן הזדמנות לישראל. בשיחה עם N12 הוא מדגיש שהפעם ארצות הברית לא מעורבת בתהליך שיקום היחסים עם טורקיה. "במידה והקשרים בין ארצות הברית לטורקיה אכן ישתפרו, ועל רקע השיפורים שחלים ביחסי טורקיה עם ישראל, מצרים, איחוד האמירויות וייתכן אפילו יוון - עשויות להיפתח בפני ישראל הזדמנויות חדשות לקידום שיתופי פעולה רב-צדדיים במזרח אגן הים התיכון ובמזרח התיכון, בתמיכה אמריקנית", כך לדבריו. "ואולם, כל עוד ממשלת ישראל ממשיכה לנקוט מדיניות שמרחיקה ממנה גם את ארצות הברית וגם שותפות מרכזיות באזור, ההזדמנויות החדשות שתיווצרנה עלולות להיות מוחמצות, והרצון הטוב עלול להתפספס". ראוי להדגיש שגם בפיוס בין ביידן לערב הסעודית ובין ארדואן למוחמד בין סלמאן אופסנו הערכים אל מול האינטרסים. הפגישה בין ביידן לארדואן התקיימה בסופו של דבר בשל התגברות האינטרסים. הפגישה בין ביידן לנתניהו עדיין מתמהמהת - בשל הערכים.
עד שיגברו האינטרסים, נראה שראש ממשלת ישראל יניח זר על קברו של מוסטפה כמאל אתאטורק באנקרה לפני שיתקבל בבית הלבן. ולחשוב שפעם נהוג היה לומר שהדרך מאנקרה לוושינגטון עוברת בירושלים.