ישראל נמצאת במלכוד הביטחוני המסובך ביותר שהייתה בו אי-פעם. ממעמד של מעצמה אזורית הפכה ישראל להיות מצורעת אזורית, מצב גרוע פי כמה מהבידוד שהייתה בו אפילו בעת האמברגו ערב מלחמת ששת הימים.
הממשלה המבולבלת ביותר בתולדותינו מבטאת אוסף של אג'נדות פוליטיות סותרות לחלוטין, ללא כל ראיית ביטחון לאומי אחידה, ומתנהלת בחוסר אחראיות בוטה. היא מובלת בידי קיצוניים שאין להם כל מושג מה גודל האסון שאליו הם מובילים את המדינה כולה.
הגפרור האחרון של בן גביר, שעלול להבעיר את בתי הכלא ומשם לגרום להבערת עזה ויהודה ושומרון, ואף להדליק את האזור כולו, הבהיל בצדק את נתניהו – שהבהיר מיד שמדובר בפייק ניוז. אולם האירוע הזה הוא רק דוגמה נוספת למסוכנות חסרת האחריות של חברי הממשלה הזו. קדמו לו האמירה הפשיסטית על עליונות יהודים על פלסטינים בתנועה ביו"ש, האמירה על הצורך למחוק את חווארה, הקריאה ל"חומת מגן 2" בירושלים, הניסיון למנוע כספי מדינה מרשויות מקומיות ערביות, הניסיון לייבש את המכינות הקדם-אקדמיות לערביי מזרח ירושלים, הקריאה למיליציות הגבעות "לרוץ אל הגבעות", תוך עצימת עין מהפגיעה המתמשכת בפלסטינים לא מעורבים, וכל זה בצד ההתקפות להחלשה מכוונת של צה"ל ומפקדיו ושל שירות הביטחון הכללי.
מדובר בממשלה הכי חסרת אחריות והכי מסוכנת בתולדות מדינת ישראל.
סמוטריץ', שהמטה שלו התיישב קומה מעל לשכת שר הביטחון, חותר תחתיו. הוא השתלט על המנהל האזרחי ומעביר תקציבים ממשרד האוצר לקידום מדיניותו החתרנית והעצמאית לכיבוש שטח C על ידי יישוב של 155 התנחלויות חדשות. זהו מהלך שעומד בסתירה מוחלטת למדיניות הביטחון של ישראל במהלך כל השנים, ושל ממשלת נתניהו עצמה, שהודיעה על שימור הרשות הפלסטינית כעל אינטרס ביטחוני ישראלי. אלא שלתפיסת סמוטריץ', ריסוק הרשות הפלסטינית ויצירת כאוס הם הדרך הנדרשת ליישב מיליון איש בשטחי יו"ש והמחיר אינו שיקול. לא המחיר המתבטא בהתעצמות הטרור לרמה של מלחמה יום-יומית עם מאות פיגועים, לא הפגיעה הישירה בביטחון המתנחלים והיישובים, והעלייה במחיר הדמים, שכבר עומד על 34 הרוגים אצלנו וכ-200 בצד הפלסטיני, ולא מחיר הפגיעה בכושר הלחימה של צה"ל, שלא מתאמן ונשחק מהותית מהיקף המשימות. לילה-לילה פועל צה"ל, פושט על עשרות כפרים בשבוע. זוהי רמת חיכוך המעלה את הבערה בשטח ומגדיל את המצטרפים למעגל הטרור.
מובן שמעל לכול מתעלם סמוטריץ' ומתעלמים שותפיו ל"תוכנית המיליון" מהעובדה שסיפוח השטחים על מיליוני הפלסטינים שבהם לישראל יסיים את הפרק הציוני-יהודי של המדינה.
מדיניות המיליון של סמוטריץ' גם פוגעת קשות ביחסי האמון עם האמריקנים ושוחקת את שארית האמון הבין-לאומי בישראל. התנהלות ממשלת המחדל הזו גם מחרבת את ההישג הכי חשוב של נתניהו עצמו: "הסכמי אברהם". הסיכוי להסכם נורמליזציה היסטורי עם סעודיה עומד בספק והפרשה העלובה של פרסום דבר הפגישה עם שרת החוץ של לוב מחקה כנראה בטווח הנראה לעין גם את הסיכוי לפריצת דרך מדינית עימם.
סאלח אל-עארורי, ששמו עלה לאחרונה לתודעה הישראלית, הוא הכוכב החדש של החמאס. ייחודו בכך שהבין שעזה משלמת מחיר ולא מספיק חשובה כדי להדליק את האזור. לכן, מבחינתו צריך לייצא את הלחימה מעזה ליו"ש, וכדי לנצח את ישראל נדרש איחוד חזיתות עם חיזבאללה. כדי להכניס את חיזבאללה הוא צריך להדליק שרפה קטנה מלבנון, שלאחר תגובה מישראל תדליק שרפה גדולה עם חיזבאללה. אמר – ועושה. מה שאל-עארורי לא הביא בחשבון הוא שממשלת ישראל בעצמה תהפוך לשותפה הסמויה הכי אפקטיבית לתוכניותיו. די היה ברמיזה הישראלית לחיסולו כדי שחסן נסראללה יקבל אחריות פומבית לאירוע ויזהיר את ישראל מפני פעולה. זו עוד עדות לכך שאויבי ישראל מזהים את חולשתה וזוקפים ראש בגלוי נגדה.
המחאה הפנימית, האיום בהפסקת ההתנדבות למילואים, מצבה הכלכלי והבין-לאומי המתדרדר של ישראל – כל אלה הם מקור העידוד והתקווה של נסראללה ואבראהים ראיסי למיטוט ישראל. זהו אולי היתרון הגדול היחיד של המשבר הפנימי שבו שרויה ישראל. המשבר מרחיק את המלחמה כי מדוע אויביה יתלכלכו במה שישראל עושה כל כך טוב בעצמה? הבשורה הרעה היא שישראל מאבדת את כושר ההרתעה העצום שנהנתה ממנו לאורך שנים, מאבדת יכולת תמרון ונמצאת בנחיתות אסטרטגית של קבלת החלטות. ככל שמצוקת בידודה של ישראל גדולה יותר, כך הזירה נגדנו מאוחדת יותר, מעיזה יותר ומתריסה יותר. במקביל, חופש הפעולה של ישראל קטן עוד יותר ועימו הולך וממשיך להישחק גם כושר ההרתעה.
כל האמור הוא רק הקדימון למה שעלול לקרות בשבועות הקרובים. חוסר האחריות של ראש הממשלה ושותפיו בהתמדה במהפכה המשטרית ובחקיקת חוק ההשתמטות לחרדים צפוי לגרום למשבר הרבה יותר גדול בחוסנו של צה"ל. הסיכוי לקיומו של משבר חוקתי, שעלול להעמיד את מערכת הביטחון במצב של צורך לציית לממשלה הכופרת בחוק או לציית לחוק כפי שהוא מיוצג בידי בג"ץ נגד הנחיות הממשלה, עלול להביא לידי התרסקות פנימית מוחלטת. במילים אחרות - אסון לאומי.
נכון להיום אין חוק המאפשר לבית המשפט העליון להכריז על נבצרות ממשלה הפועלת במכוון נגד הביטחון הלאומי של המדינה ומסכנת את קיומה. אם הממשלה לא תתעשת ולא תראה אחריות לאומית מצידה, זה עלול להציב את ראשי מערכת הביטחון במצב של סיוט שלא חלמו עליו, על המשמעויות הנובעות ממצב כזה.
ערב חגי ישראל ורגע לפני החלטות בג"ץ וכינוס מושב החורף, נקווה שתתגלה האחריות שתמנע את האסון הגדול הזה.
>>> ישראל זיו הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף. הוא שימש קצין החי"ר והצנחנים הראשי, מפקד אוגדת עזה וראש אגף המבצעים (אמ"ץ)