הודעתו של השופט אלרון על התמודדותו לתפקיד נשיא העליון איננה רק דרמה שתשפיע על מערכת היחסים הבין-אישית בין שופטי העליון, אלא היא מהלך המאיים על עצמאותה של הרשות השופטת ועל המשך קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית – לא פחות. זאת משום שדמוקרטיה אינה רק שיטת בה יש בחירות כל ארבע שנים ומנהיג פופולארי כמו ברוסיה, למשל. בדמוקרטיה אמיתית ישנם איזונים ובלמים ובין היתר מערכות תביעה ומשפט מקצועיות ועצמאיות לחלוטין המבטיחות את חופש הביטוי, השקיפות, ושוויון ההתמודדות בבחירות.

דרמה בבית המשפט העליון - סיקור N12:

פתיחת מינוי נשיא בית המשפט העליון להתמודדות פוליטית מהווה פגיעה קשה בעצמאות מערכת המשפט כולה. כשמתמנה שופט לבית המשפט העליון, גם אם ניתן לשער מה השקפת עולמו, הרי מרגע שמונה הוא בלתי תלוי וכבר היו מקרים, הן בארץ והן בעולם, ששופטים הפתיעו בפסיקותיהם לאחר שמונו. מרגע שמינוי נשיא לבית המשפט הופך לנושא להתמודדות פוליטית נפגעת קשות אי-התלות, הן משום הרצון הפוטנציאלי של שופטים לרצות את חברי הוועדה למינוי שופטים, והן בשל הזיהוי המפלגתי שיכול להיות לשופט הנבחר לשמש כנשיא בעיני הציבור.

הסכנה מועצמת בשל הסמכויות האדירות שיש לנשיא בית המשפט העליון בחקיקה הישראלית. לא רק בקביעת ההרכב שידון בענין פלוני בבית המשפט, אלא שביחד עם שר המשפטים הוא יכול למנות שופטים זמניים לעליון (מספר שהשופטים בבית המשפט העליון אינו מוגדר בחוק), נשיאים זמניים לבתי משפט מחוזי, קידום זמני של שופטים מהשלום למחוזי ועוד.

אסתר חיות, יריב לוין ויוסף אלרון (צילום: אייל מרגולין, פלאש 90)
השיטה הנוכחית מונעת פוליטיזציה של הליך מינוי השופטים, ארכיון | צילום: אייל מרגולין, פלאש 90

השיטה הנהוגה כיום למינוי נשיא העליון היא שיטת הסניוריטי. היא איננה מעוגנת בחוק אלא במנהג לפיו מתמנה לתפקיד נשיא העליון השופט הוותיק ביותר. זו ודאי אינה שיטה מושלמת, ונהוג להסתייג משיטות המבוססות רק על ותק, אולם זו שיטה המבטיחה היעדר כמעט מוחלט של פוליטיזציה בהליך המינוי.

העובדה שהשופט אלרון הגיש את מועמדותו מלמדת כי הוא סבור שיש לו סיכוי כלשהו להיבחר בוועדה לבחירת שופטים, מה שמביא לפתיחה של התמודדות פוליטית לתפקיד. מרגע שהחלה ההתמודדות אין זה משנה מה תהיה תוצאתו של התהליך הפעם, שכן מכאן ואילך, ישנו חשש לפגיעה באי-התלות של השופטים בעליון, ולכך שמי מהם ינסה לרצות בעתיד את חברי הוועדה למינוי שופטים כדי שימונה לנשיא.

מה גרם לשופט אלרון לסטות ממנהג רב-שנים שהגיונו לא ברור? איננו יודעים גם דבר על דעותיו של השופט אלרון, והוא גם הכחיש שהמהלך מתואם עם שר המשפטים. יש לקוות שהשופט אלרון ימלך בדעתו ויחזור בו ממכתבו המזיק שיכול וייזכר כסדק הראשון שיביא לנפילת המבצר, ולהתרסקותה של מערכת המשפט הישראלית המקצועית והעצמאית כפי שאנו מכירים אותה.

מכתב זה הוא אינדיקציה נוספת לשבריריות של ההסדרים החוקתיים בישראל. ראוי שהכנסת כרשות מכוננת תתכנס במושב הקרוב, ובמקום לקדם את הרפורמה המזיקה והבלתי נחוצה, תתרכז בחקיקה בהסכמה רחבה של "חוק יסוד: החקיקה" ותיקונים נחוצים נוספים כגון ב"חוק יסוד: השפיטה". במסגרתם יש לקבוע את דרך בחירתו של נשיא בית המשפט העליון על פי עקרון הסניוריטי, ואת מספר שופטי בית המשפט העליון.

>>> עו"ד יהודה שפר הוא לשעבר המשנה לפרקליט המדינה