הפושים שנשלחו למכשירים הניידים, הפריצות בשידור חי בטלוויזיה וכמובן הכותרות באתרי האינטרנט, וביום למחרת בעיתונות הכתובה - כולן בישרו על ניצחונה של האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים ועל תבוסתה המוחצת של חברת הכנסת טלי גוטליב מהקואליציה. אבל האמת היא, שבפוליטיקה כמו בפוליטיקה, לא כל מה שנדמה לך שאתה רואה או שומע זה באמת מה שאתה רואה או שומע. יותר מכך, מי שנראה לרגע אחד מנצח יסתבר שהוא המפסיד ומי שנראה מפסיד הוא בעצם המנצח.

ייתכן שדבריי יובנו ללא מעטים כמופרכים ואף מצוצים מן האצבע, או פייק שמתאים לטוויטר, אבל בעיניי זה נראה ונשמע הכי הגיוני: כשהגיעו תוצאות ההצבעה אל ראש הממשלה נתניהו, הוא הביט בפתק הקטנטן עם המספרים, הוציא את כל עוזריו ואנשי צוותו מהחדר, נעל את הדלתות, סגר את החלונות והגיף את הווילונות, עמד באמצע המשרד, הניף את ידיו אל על ובמלוא גרון צעק "יששש!!".

לא חינם גרונו של נתניהו ניחר, כי כשהתקשורת דיווחה על ההישג הנפלא של האופוזיציה ועל חולשתו הגדולה של נתניהו שלא מצליח להשתלט על טלי גוטליב והאחרים מהספסלים האחוריים, הרי שרובם לא הבין שנתניהו הפסיד אבל בעצם ניצח, וקיבל את מה שכיוון אליו מלכתחילה.

בחירת נציגי הכנסת לוועדות שיפוטיות (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
נתניהו כמו נתניהו - יאמר דבר אחד ויפעל לפי החישוב הקר | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אני סבור שנתניהו היה בין אלה ששילשלו "קארין אלהרר" מאחורי הפרגוד והצביעו למעשה נגד חברת הכנסת גוטליב. נתניהו, כמובן, לא לבד. יש מי שאומר שארבעה חברי כנסת מהקואליציה הצביעו כך, ואני דווקא מרגיש שרוב שרי הליכוד פעלו כמו נתניהו. החשבון שהם עושים בשקט, בסתר ליבם, אינו מה שהם אומרים בקול. יש הבדל גדול בין מה שהאינטרס האישי מכתיב להם לומר בכלי התקשורת, לבין מה שהם מבינים שעליהם לעשות מאחורי הפרגוד.

נתניהו כמו נתניהו, כפי שנהג לאורך כל הקריירה הציבורית שלו, יכול לומר דבר אחד קבל עם ועדה ולעשות מיד לאחר מכן את הדבר ההפוך מבלי אפילו למצמץ.

כל הכוכבים הסתדרו

אז מה היה לנו בסיפור הזה של בחירת נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים? מעל לכול הרבה דרמה והרבה מלל. מצד אחד - נתניהו שנראה ומוצג כחלש ומובס, קואליציה בת 64 חברים שחטפה בראש ועסוקה בסכסוכים פנימיים וטלי גוטליב שחטפה צעקות ולאחר מכן גם הפסידה. מצד שני, עומדת ממול אופוזיציה מנצחת שהצליחה, נגד כל הסיכויים, להעמיד מועמדת ראויה ומתאימה לשבת בוועדה לבחירת שופטים.

נכון, זה מה שרוב הציבור רואה ושומע, אבל המציאות בעיניי הפוכה לגמרי - נתניהו, שמוצג כמפסיד, הוא-הוא המנצח האמיתי של כל המהלך. מה שהוא אמר בקולו אינו מה שהוא רצה ועשה מאחורי הפרגוד. כשנתניהו צעד לבדו בחדר, החשבון שהוא עשה היה שונה מהחשבונות שרובנו עשינו.

הפגנה בקפלן נגד המהפכה המשפטית (צילום: Eyal Warshavsky/SOPA Images/LightRocket via Getty Images)
ליבוי המחאה הוא הסיוט של נתניהו | צילום: Eyal Warshavsky/SOPA Images/LightRocket via Getty Images

מנקודת מבטו הכול הסתדר לו: נציגת האופוזיציה נבחרה ומנעה את מה שהכי הפחיד אותו וזה תדלוק וליבוי המחאה, טלי גוטליב חטפה תבוסה קשה, אין נציג לקואליציה - מה שנותן לו לפחות עוד חודש עד להצבעה הבאה, ולשר המשפטים שלא רוצה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים יש הסבר מניח את הדעת מדוע אינו מכנס אותה. באנגלית יעשה נתניהו שימוש ציני בבחירתה של נציגת האופוזיציה כהוכחה לכך שאינו שליט יחיד, בדיוק כפי שהוא עשה שימוש באמיר אוחנה על מנת להציג לעולם את הכנסת כגן עדן ליברלי, צבעוני, מתקדם ופתוח.

גם אם לא התכוון לכך נתניהו, הוא קיווה שכך תהיה התוצאה. מי שחושב ו/או רוצה להאמין שההפיכה המשפטית הגיעה לקיצה, מתעלם מכך שנתניהו הקים את הקואליציה והממשלה הנוכחית בראש ובראשונה כדי להעביר את החוקים הללו. רק בהרכב הנוכחי של הממשלה יש לו סיכוי לעשות זאת. כשהמחאה תפסה תאוצה הבינו נתניהו ושר המשפטים שעשו טעויות טקטיות ואת זה הם מבקשים לשנות - את הטקטיקה, לא את האסטרטגיה.