שתי תקיפות שהתרחשו בסוריה יום אחרי יום השבוע ומיוחסות לישראל, הן חלק מפאזל גדול שהולך ונחשף - ויתגלה בבהירות בהמשך. הפעם מדובר בפגיעה במתקן איראני, שעסק לפי פרסומים זרים באיסוף מודיעיני על יכולות ישראליות, ולא הייתה ברירה אלא לפגוע בו. רמז אפשר לקבל מזהותו של הקצין האיראני שנהרג בהפצצה - מילרד חידרי, שעסק בלוחמה אלקטרונית והתמחה בתחום הספקטרום. משמרות המהפכה החלו להציב יכולת בלב דמשק שיכולה אולי לשבש פעילות אפשרית של חיל האוויר, ולמישהו היה דחוף לסכל אותה.
עם השהיית חקיקת המהפכה המשפטית צה"ל נמצא בהפוגה קצרה בענייני צבא-חברה, ודווקא עכשיו על פי פרסומים זרים פועל חזק מאוד - והגביר את פעילות המב"מ (המערכה שבין המלחמות). חלק מהפעילות נחשף, חלק נותר חשאי והשאר אולי יתבהר בהמשך. זה נועד לשמר את ההרתעה הישראלית שנשחקה בשבועות האחרונים. ארגוני טרור ומדינות אויב מגלות עניין עצום במה שמתחולל בישראל - המשבר החוקתי והחברתי שמשפיע גם על צה"ל.
מי שקורא דוחות מודיעיניים בימים אלה מזהה עד כמה הם מרוצים מהמצב בישראל, ולכן יש חשיבות שדווקא עכשיו הם יראו שמערכת הביטחון הישראלית עובדת, המדינה מקבלת החלטות ושצה"ל מיישם אותן. כשירות הצבא טובה ולא נפגעה, וכך גם שיתוף הפעולה עם ארה"ב. רק צריך לשמור על זה כך.
חיל האוויר בעין הסערה
מי שאמון על ההתמודדות עם האיומים הרבים הוא בעיקר חיל האוויר, כי אם יש למישהו באזור תוכניות נוכח המצב שהוא מזהה בישראל לפעול, והם בהחלט יכולים לקדם משהו ולבחון את הגבולות, הוא זה שנדרש לטפל בכך. אי אפשר ביום לשחוק הרתעה, אבל גם אסור לתת לאף אחד את ההזדמנות.
בימים האלה הכול קשור בהכול וההתמודדות של מערכת הביטחון היא רב-זירתית. בכל הזירות קל להגיע להסלמה, אך זה לא האינטרס של ישראל. הביטחון של נסראללה עולה וכך גם ההשפעה שמזהים שיש לו על איראן. האירועים באיו"ש מקרינים על ההתנהלות בעזה. הדברים מתחברים. לכן פועל הצבא בהרבה ממדים גם מול הציר האיראני וגם לחיזוק ההרתעה.
אם עד עכשיו זה היה טריוויאלי, פתאום זה הופך לעיסוק כשמפקד חיל האוויר בודק מי מאייש בקוקפיט כל גיחה. הוא רואה ש-50% מהטייסים הם אנשי מילואים. כולם מתייצבים. גם לא הופסקו אימונים. למרות החשש שרבים לא רצו להגיע למילואים בשל החקיקה, מדובר בתופעה שנמצאת בשוליים בלבד, לא בממדים רחבים. בכל מקרה זה לא מגיע לכדי סרבנות.
תרגיל הענק עם ארה"ב והכישרון של הטייסים הישראלים
אתמול חזרו מטוסי ה-F35 מתרגיל ה"רד פלאג" בארה"ב. מדובר היה במשלחת מאוד גדולה של אנשי החיל שיצאו לנבאדה, שכללה לא רק טייסים אלא גם אנשי גף הטכני שתורגלו שם בפרישה ותפעול מצב מלחמתי. כשמפקד חיל האוויר מדבר עם הטכנאים שלו, הוא מתרשם מאוד מהמסירות, והבנת חשיבות השירות דווקא בימים אלה. את הטיסה שלו לארה"ב לתרגיל החליט ברגע האחרון לבטל. הוא הרגיש שהעת להיות פה. האמריקנים הבינו.
ייחודיות התרגיל הייתה בהפעלת ה"אדיר", מטוסי החמקן הישראלים. בניית יכולת חדירה עמוקה לתוך מערכי ההגנה האווירית של האויב ולהשמידם. זה מה שיצטרכו לעשות אם יתקפו באיראן (יחד עם ארה"ב או לבד). נבחן גם האופן בו המטוס עשוי להתגלות על ידי מערכות מכ"ם כמו שיש לאיראנים ולרוסים וכיצד ניתן לשפר את הפעלת המטוסים, הטיסה ומעטפת הלוחמה האלקטרונית כדי לצמצמם חשיפה לאויב ולתרגל גם קרבות אוויר, כמו פעם. אדיר "אדום" מול אדיר "כחול". מי שמכיר את מה שהתחולל שם מתאר שאז התגלה הכישרון של הטייסים הישראלים ביכולות הקרב האווירי.
הישראלים הגיעו לשבועיים של טיסות. ביום הראשון והשני, בדיוק כמו האמריקנים בוויטנאם וכמו הישראלים ביום כיפור, רואים את אפקט ההפתעה ממלחמה. אתה לא יודע מאיפה זה בא לך. אתה עושה תהליכי תחקיר ולמידה ואתה רואה גרף שיפור. הישראלים הוכיחו את זה שאם אתה מבין ביום השני שלישי איך להשיג תוצאות ולא אחרי שבועיים זה הישג. גרף השיפור היה יפה. והכוונה היא להתמודדות במקרה של מערכה בצפון אם תבוא.
ההחלטה בצה"ל לקיים השנה מטס גדול ביום העצמאות התקבלה מזמן, אבל הוחלט להשאירו באותה מתכונת דווקא עכשיו יום ההולדת ה-75 למדינה. גם האמריקנים יבואו להשתתף בו - עם מטוסים שלהם - הפגנת חברות עמוקה ושיתוף פעולה הולך וגדל, במיוחד בימים אלה. הפגנת כוח משותפת לסביבה.
אחרי יום העצמאות יימשכו סדרת התרגילים עם האמריקנים למעגל שלישי. חיל האוויר מהדק מאוד את היחסים עם חיל האוויר של פיקוד המרכז של ארה"ב, היושב בבחריין. יש לחיל האוויר גם נציגות בקומה האופרטיבית של תיאום עמוק, עובדים כתף אל כתף אל מול המורכבות במזרח התיכון, בין היתר מכיוון שהאיראנים ממשיכים להעביר נשק לבני בריתם במזרח התיכון ויותר מכך.
החיבור ההדוק לחיזבאללה (דוגמה לכך ראינו בפיגוע במגידו) נובע מתוך זה שאולי אלמנטים אחרים לא כל כך עובדים לאיראנים. יש להם פרוקסי בסוריה, בלבנון ובתימן, אז בואו נבדוק מה הוא מסוגל. היכולת להתמודד עם זה הוא בצורת שיתוף הפעולה עם ארה"ב ומדינות המפרץ שמקיימת ישראל.
בכל רגע נתון יש בחיל האוויר מאות אנשי מילואים, במערך הטכני, הטכנולוגי בבור בקריה ובאוויר. זה מודל השירות. המתנדב הוא אזרח שהוא גם איש מילואים, בראייתו מוטרד ממשהו יותר גדול משירותו בצה"ל. מפקד החיל שוחח איתם, בכל יום הוא עוסק בכך בבסיסים וביחידות. זה אירוע חדש מבחינת חיל האוויר, שעד היום מעולם לא אותגרה ההתנדבות והמחויבות של משרתי המילואים שבו.
באותן שיחות סגורות מפקד חיל האוויר הפציר בהם להגיע. עד כה הם רק הצהירו – אבל כולם הגיעו. הציר הזה של להתאחד סביב סמל הטייסת ודגל חיל האוויר נותן את אותותיו ומוסיף מאוד למחויבות של אנשי המילואים. מה יקרה אם החקיקה תעבור"? זה נעלם גם מבחינת חיל האוויר. במצב כזה יבהירו להם חד-משמעית שציר המחויבות הזה לא יפרם. הם מבינים את זה ומפקדי חיל האוויר עושים את זה עדיין עם רגישות. צה"ל הוא צבא העם יש לו את כל גווני הקשת, ובחיל ממש לא אהבו את הטריז שניסו לשים בין אנשי המערך הטכני לטייסים.
כל פורום המפקדים עוסק בכך, ובמקביל נדרש חיל האוויר להחזיק כשירות מבצעית, לבצע כל משימה באופן מושלם. כל הזנקה וירוט. להתכונן למלחמה שתגיע. אם יש איש מילואים שמבקש לא להגיע, המפקד שלו ידבר איתו. השיחה של פקוד ומפקדו זה מה שעושה את ההבדל. מספיק שמישהו מדבר על התחושות שלו עם מפקדו זה עוזר, השיח הזה עשה טוב. המפקדים מרגישים שהם בתמונה מלאה על הפקודים שלהם.