31 באוקטובר 2022, ערב הבחירות, אמר חה"כ איתמר בן גביר: "טיוח פרשת סרסור הסוהרות הוא מקרה חמור ומזעזע. לא הגיוני שמחבלים יסרסרו בסוהרות שלנו וזה יעבור בשתיקה, והפרקליטות תטייח את הפרשה. נקים ועדת חקירה בלתי תלויה שתחקור לעומק את הפרשה ונפיק את הלקחים הנדרשים". בימי הכנסת הקודמת, בדיוני הוועדה לביטחון פנים על הפרשה, חה"כ (אז) בן גביר היה משתתף פעיל בדיונים. הוא היה אחד כזה שהזעזוע מכוחם הבלתי מרוסן ושליטתם של האסירים הביטחוניים בבתי הכלא נראה על פניו בבירור.
כדאי לציין כבר עכשיו הממשלה הקודמת נכשלה כישלון חרוץ ברגע שהכשילה את היוזמה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לחקירת הטיוח והסרסור. כל נשות הקואליציה שהצביעו נגד או נמנעו בהצבעה להקמת הוועדה, ירקו בפני ציבור הנשים בישראל ובגדו באמונן של הסוהרות מכלא גלבוע.
כל חברי הכנסת בישראל שכיהנו מאז פרסום הפרשה בשנת 2018 נכשלו כישלון חרוץ בטיפול בפרשה, שהיא הרבה יותר מאירוע נקודתי בו נאנסו והותקפו מינית חיילות שזכו להיות "סוהרות פרטיות" למחבל צמא דם.
לצערי, עד היום גודל האירוע בכלל לא נתפס. בעוד התקשורת והציבור מביעים זעזוע רב מהמקרה, חברי הכנסת ונבחרי הציבור הם אלה שממלאים פיהם במים ושותקים. אולי אפילו מתעלמים מהנושא.
העובדות ופשעי המין הקשים שליוו את חיילות צה"ל ששירתו בכלא גלבוע בשנים 2014-2018, "מבלבלות" ומסנוורות את הציבור והתקשורת שמתמקדים במחמוד עטאללה, המחבל האנס, תוך שלאחרונה התחילה בתוך המערכת (סוף סוף!) הבנה מסוימת למידת מעורבות ואחריות של גורמים פיקודיים בכלא למעשיו.
אף אחד לא מדבר על הפיל שבחדר. האם מישהו באמת מעלה על דעתו שקצין מודיעין של כלא זה או אחר מסוגל לבדו ועל דעת עצמו בלבד לאפשר לשיטה כזו לעבוד כמו מכונה משומנת במשך שנים, והוא ורק הוא יואשם (בכפוף לשימוע) בבית המשפט?
האם השר לביטחון לאומי יהיה מוכן להתמודד עם השאלות האמיתיות? האם אי פעם תוצב שופטת בראש ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את טיבה של חקירת המשטרה שנוהלה בשנת 2018, והניבה כתב אישום רזה ועלוב נגד עטאללה בלבד? האם סוף סוף תיבדק התנהלות הפרקליטות בפרשה? סגירת התיקים התמוהה בשנת 2020 נגד אנשי הסגל? ודאי נוכח עמדתה החדשה של הפרקליטות כלפי הראיות שעמדו אז בפניה ושהיום, כעבור חמש שנים (בכפוף לשימוע), יולידו כתבי אישום נגד אנשי סגל?
לאחר חמש שנים שאני מלווה את תיק הסוהרות וכמי שבקיאה בכל פרטי הפרשה ובזהות המעורבים בה, אני יכולה לומר שבכל הנוגע לתיק הסוהרות, יש מי שפעלו ופועלים במדינה עד היום כדי שהפרשה תישכח, תמוסס ותטויח.
הטיוח הוא זה שצריך להדיר שינה מעינינו. הטיוח הוא הכשל המערכתי והערכי, הטיוח הוא יציר המערכת בעוד מה שהתרחש בכלא גלבוע הוא שרשרת של מעשי זוועות מיניים בכלא אחד, במשך ארבע שנים, במחוז אחד, על ידי מחבל אחד ובחסותם וידיעתם של קצינים ועובדים רבים במערכת הביטחון, חלקם בכירים.
הכישלון שבאי גילוי האמת הוא כישלון לאומי ובראש ובראשונה שותפים לו כל חברי הכנסת שהכשילו עד היום הקמת ועדת חקירה.
למרות שלא מעט חברי וחברות כנסת פנו אליי במרוצת השנים בבקשה להיפגש עם הסוהרות ולסייע, אף לא שיחת טלפון אחת הגיעה מלשכת השר לביטחון לאומי, בן גביר.
דומני שלאחר חצי שנה בתפקיד, ולאחר שהציג את עצמו במשך שנים כלוחם נגד שליטת האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל, והתחייבותו ערב הבחירות להקים ועדת חקירה בעניין הסוהרות, הגיע הרגע שהשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ייזכר בסוהרות מכלא גלבוע.
גם ברגעים אלו, הסוהרות עדיין מחכות ומאמינות הן רוצות צדק. אבל איתמר לא בא. הוא אפילו לא מצלצל.
>>> עו"ד קרן ברק מומחית לייצוג וליווי נפגעות תקיפה מינית