הכרזות הקרמלין על הכוונה לפרוס נשק גרעיני בבלארוס מכניסות את אירופה ללחץ. החשש ממתקפת טילים גובר, וזו הסיבה שעסקת הנשק הענקית בין ישראל לגרמניה לרכש מערכת חץ 3 מתוצרת תעשייה אווירית יצאה לדרך. מדובר, לפי שעה, במכירה של סוללה אחת של מיירטי חץ 3, מכ"ם "אורן אדיר", יחידות שליטה ובקרה (שו"ב) שנועדו להגן על גרמניה מפני טילים בליסטיים נושאי ראש קרב גרעיני.
זו עסקה ששווייה נאמד ב-4 מיליארד אירו. זו גם דרמה היסטורית שבה מערכת נשק מתקדמת, שפותחה ברובה בישראל, תגן בקרוב על תושבי גרמניה ואירופה כולה. היא מבטאת שינוי עומק ביחסי ישראל-גרמניה בפרט ואירופה בכלל. המהלך הגרמני הזה, ששותפות לו כבר 17 מדינות, משקף תפיסת הגנה אווירית חדשה ביבשת.
הגרמנים הכריזו שצבא גרמניה צריך להיות הצבא החזק ביותר והחמוש ביותר באירופה. אמירה כזו לא נשמעה בגרמניה מאז כניעת גרמניה הנאצית בתום מלחמת העולם השנייה לפני כ-78 שנים.
גרמניה היא הכלכלה הגדולה ביותר באירופה. היא מובילה מהפכה באופן שבו נתפסת ישראל לא רק בעיניים גרמניות, אלא אירופיות בכלל. ברלין הכפילה את תקציב הביטחון שלה ל-100 מיליארד אירו כדי להפוך את הצבא שלה לחזק ביותר, הטוב ביותר והמצויד ביותר באיחוד האירופי. מהלך כזה, שייקח עוד כמה שנים, תכליתו שינוי כיוון לעבר צבא מקצועי, מושקע ומיומן. הכול צריך להתקיים במקביל: הצטיידות בנשק ותחמושת, מודרניזציה של הצבא, שדרוג כוח האדם והשבת אמון הציבור בו.
ממשלת גרמניה החליטה לפני כעשור על ביטול שירות החובה בצבא, מה שהוביל לירידה במעמדו של צבא גרמניה. המלחמה באוקראינה וחולשתו של הצבא הגרמני הביאו את ממשלת גרמניה לשנות באופן מהפכני את מדיניות הביטחון של גרמניה ולהשקיע משאבי עתק בשיקום, שדרוג ושיפור הצבא.
כאן נכנסת ישראל לתמונה. זיכרון השואה היה הנדבך המרכזי שעליו הושתתו היחסים בין גרמניה לישראל לאורך שנים. מה שהחל בשנות ה-90 בפיצוי גרמני חד-צדדי וחד-פעמי לישראל בדמות צוללות, הפך בעשור האחרון ליחסים ביטחוניים הדוקים מתמיד והדדיים מאי פעם, שערכם נאמד במיליארדי אירו.
מה שהשתנה כעת זו ההדדיות. צבא גרמניה מוצא בישראל צבא מודרני שניתן ללמוד ממנו, עם אויבים פוטנציאליים דומים כמו איראן. בנוסף, ישראל היא יצואנית נשק מובילה בתחומים שבהם גרמניה חלשה יחסית, כמו לוחמה מודרנית. במקום רק לקבל צוללות, ישראל מוכרת כיום לגרמנים רקטות נגד טנקים ומערכות הגנה לטנקים מפני טילים. היא אף מחכירה לצבא הגרמני מל"טים מתקדמים חמושים בטילי אוויר-קרקע מתקדמים.
היוזמה הגרמנית נשענת על רעיון מערכת ההגנה האווירית הרב-שכבתית הישראלית. הכוונה היא ליצור "מגן שמיים" שיכלול את מערכת חץ 3 הישראלית-אמריקנית. הגרמנים קוראים ליוזמה בראשי תיבות ESSI - European Sky Shield Initiative. בפעם הראשונה גרמניה רוכשת מערכת יקרה כל כך, שתוביל את ארכיטקטורת ההגנה האווירית שתגן על כל מדינות מרכז-אירופה והאזור הבלטי מפני איומים אוויריים.
הפרויקט אינו כולל רק הגנה מפני טילים בליסטיים, אלא גם מפני טילים לטווח קצר, רקטות ומרגמות, וגם הגנה ממל"טים תוקפים. המערכות העיקריות שאמורות לפעול בו הן חץ 3, סוללת "פטריוט" לטילים קצרי-טווח יותר ומערכת הגנה אווירית גרמנית בשם Iris-T לטווחים בינוניים.
מי שמוביל את שיתוף הפעולה מול גרמניה הוא כבר כמה שנים חיל האוויר של ישראל. למעשה, מדובר כאן בדיפלומטיה אווירית. 40 מיליארד אירו מתוך ה-100 מיליארד שאושרו - מוקדשים להצטיידות חיל האוויר הגרמני, שמנהל את הקשרים החמים ביותר עם מקבילו הישראלי. זה כבר מזמן לא רק מטסים משותפים של מטוסי קרב גרמניים וישראליים מעל דכאו או אימוני קרבות אוויר בנגב. היחסים החמים מאוד הללו, שהובילו מפקדי חיל האוויר אמיר אשל, עמיקם נורקין ועכשיו תומר בר, משקפים את עומק היחסים שנרקמו בין החילות.
כך עסקת חץ 3 לא רק מביאה את שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות לרמה אסטרטגית חדשה, אלא הופכת את ישראל לבעלת השפעה עצומה באירופה.