את צמד המילים "זבח הפסח" ואזהרות חמאס מפניו השמענו באולפנים לאורך כל הימים האחרונים. זה אולי נשמע מוזר - מה הקשר בין המנהג היהודי העתיק הזה של הקרבת קורבן גדי על הר הבית לבין המצב הביטחוני הנוכחי? נדמה לי שהבוקר זה כבר יותר מובן.
בימים האחרונים חמאס יצא בקמפיין מאסיבי שתפקידו להזהיר מפני המנהג הזה ומניסיונות השתלטות ישראל על הר הבית. בכוונת מכוון דובר על כך שמדינת ישראל, ולא ארגונים אזוטריים, היא זו שמבקשת להשתלט על המתחם הקדוש באמצעות טקס שחיטת הגדי.
באמצעות קמפיין ההסתה הזה, עזה ביקשה להצית תבערה גדולה, ואין כמו התכתבות עם פחדי המוסלמים על פגיעה ישראלית באלאקצא כדי לעשות זאת. אמש דיווחנו על הקריאות של חמאס לצעירי מזרח ירושלים להתבצר בהר ולמנוע בגופם את קיומו של הקרבת הקורבן. כמה מאות נענו לקריאה - צעירים רעולי פנים שסירבו לצאת מהמסגד - וכך נולד הרקע לעימותים באלאקצא ולניסיונות הפינוי שלהם.
לבצר את הדימוי
ומה עם עזה? תשאלו, האם 10 הרקטות שנורו משם לפנות בוקר מעידות על רצונה של חמאס בעימות? התשובה היא לא. חמאס ממשיך לנסות ולבצר את הדימוי שלו כמגן המקומות הקדושים, ומוכן לשלם מחיר מסוים של כמה תקיפות ישראליות על נכסיו ברצועה.
אבל מטרת העל של הארגון אינה קשורה לעזה כלל, אלא מתמקדת בהבערת הגדה, בהצתת מזרח ירושלים ובהדלקת כל הגזרות, כשהחשובה ביותר היא בתוך ישראל עצמה. שומר חומות 2, כבר אמרנו?
אבל יש הבדל אחד בין הנעשה היום לבין שומר חומות. המצב הפנימי בישראל והשסע החברתי נותנים רוח גבית למבקשי רעתה. חיזבאללה בצפון נוטה לאחרונה לקחת סיכונים שבעבר, הקרוב אפילו, לא לקח (הפיגוע במגידו למשל) מתוך הנחת עבודה שהפילוג הפנימי מחליש אותנו.
כך גם משגרי המל"ט בצפון השבוע וכך גם, אולי, חמאס בעזה. לכן כדאי לממשלת ישראל, שעסוקה כבר 3 חודשים רק בחקיקה המשפטית, לזכור שבשכונה שלנו הכול הוא משחק סכום אפס - חולשה של האחד קורצת לאחר לנסות ולהתחזק על חשבונו.