היקפי הפשיעה במגזר הערבי נמצא בקו עלייה מתמיד כמעט בכל השנים האחרונות, והמספרים מדברים בעד עצמם. לראיה, מספר מקרי הרצח ששובר שיאים ומתקרב לכ-100 נרצחים מתחילת שנת 2023, העיסוק בסחר באמל"ח פלילי בקרב משפחות הפשע שלא עוצר לרגע וסוגיית הפרוטקשן שמאיימת על כל בעל עסק ברחבי הארץ. המשמעות היא היעדר משילות הלכה למעשה ושפל חסר תקדים בביטחון האישי של כלל אזרחי ישראל, ללא אבחנה בין מגזרים. כל זאת, כשברגע קיים החשש מזליגת העוסקים בפשיעה לעבר הזירה הלאומנית, כפי שאירע במהלך "שומר החומות".
אז היכן עובר הקו בין אחריות משטרת ישראל ואחריות השב"כ, והאם יש צורך בשינוי ה"ססטוס-קוו" בין הארגונים? אנסה לחדד בקצרה.
פעילות השב"כ דורשת שינוי חקיקה
על פי חוק, השב"כ הוא ארגון האחראי על סיכול טרור, ריגול, חתרנות ושמירת סוד. הפעילות שהשב"כ מבצע היא פעילות שמוגדרת בחוק, ומה שאינו מוגדר בייעודו ובחוק אסור לו לבצע. הנושא הפלילי בתוך שטח מדינת ישראל, על פי החוק היבש, אינו מופיע בחוק השב"כ ולכן חל איסור ברור לערב אותו בנושאים הללו.
במהלך השנה האחרונה, מאז כניסתו של רונן בר לתפקידו כראש הארגון, ולאור אירועי "שומר החומות", שהוכיחו הלכה למעשה את הסיכון בזליגת גורמים עברייניים לתחום הלאומי - השב"כ החל להרחיב את פעולותיו בקרב המגזר הערבי. זאת, כדי "לבוא חשבון" עם הפורעים של אותם ימים לצורך העמדתם לדין והן על מנת לסכל הברחות אמל"ח, וכן לטפל בגניבות שכאלה מצה"ל כפי שהיינו עדים רק בשבוע האחרון. השב"כ מעורב בחקירות של פגיעה בסמלי שלטון ומשילות, באירועים שהוא מזהה כבעלי זיקה לאומנית וכל זאת בהמשך לשיתוף פעולה טוב ומקצועי עם המשטרה לאורך כל ימות השנה.
השב"כ אינו "מטה קסמים" וצריך לזכור שהמומחיות, הידע, הניסיון והמקצוענות בכל הטיפול בפשיעה נמצאים ברשות משטרת ישראל. פתיחת חוק השב"כ לצורך הכנסתו לטיפול בפשיעה באופן גורף יגרור הסטת משאבים מסיכול טרור לכיוון הפשיעה. זו סוגיה שיהיו לה השלכות ביטחוניות רבות וייתכן אף פגיעה בשיטות וביכולות של סיכול טרור. מעבר לכך, הרחבת פעילותו של השב"כ בתוך החברה הישראלית תהווה סוג של פגיעה בדמוקרטיה הישראלית בכללותה.
להתמקד במה המשטרה צריכה
לאור הנקודות הללו, צריך להגיד ביושר כי הפתרון חייב להיות משולב, כשבראש ובראשונה חייבים לחזק את המשטרה - החל מתקנים וגיוס כוח אדם, שיפור התנאים ומעמד השוטרים ועד לחיזוק המשטרה ביכולות טכנולוגיות וכלים מבצעיים. אין צורך להחליף את המשטרה, אלא לסייע לה.
הסטטוס-קוו בין הארגונים נכון, שמרני וראוי. המשטרה צריכה להמשיך ולהוביל את המלחמה בפשע המאורגן. יחד עם זאת, השילוב צריך לבוא לידי ביטוי הן בחקיקת חוקים וקביעת תקנים שיקלו על המשטרה במימוש הייעוד והאחריות שלה, בהגדלת משאבים, תקני כוח אדם והן בהמשך שיתוף פעולה והסתייעות בשב"כ בהתאם לחוק.
אלו סוגיות שהמשרד לביטחון לאומי צריך לתעדף במיידי, כשדבר אחד בטוח - הגענו לקו פרשת מים. חייבים לשנות את המשוואה על ידי החזרת המשילות והביטחון האישי לכלל תושבי מדינת ישראל.
>>> עדי כרמי הוא בכיר לשעבר בשב"כ