ליום רביעי בבוקר הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו עם החלטה סופית בהחלט. הוא תכנן להודיע אותה לשותפיו ברגע האחרון, בדיוק כפי שעשה לפני חודשיים וחצי, כשהחליט להשהות את המהפכה המשפטית בניגוד לעמדתם. הוא תכנן להשאיר להם פחות משעתיים למחות. אלא שהפעם מחנה לוין כבר ידע עם מי יש לו עסק וניהל מבצע מתוחכם. אפשר לתאר אותו כך:
המטרה: דחיית ההצבעה עד לאחר הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין (בהינתן שנתניהו לא הסכים לשמוע על מינוי שני נציגים).
האמצעי: ניצול התמודדותה של טלי גוטליב.
הטקטיקה: טיפוח הפרנויות של נתניהו לבחירת שני נציגי קואליציה, ענף שיריב לוין פיתח בו מיומנות מיוחדת לאורך השנים.
למעשה, הכול החל עוד כמה ימים קודם לכן: איתמר בן גביר, דודי אמסלם ובכירים נוספים בקואליציה הבהירו לנתניהו שהם מתנגדים נחרצות לקביעת עובדות בשטח ולמינוי נציג אופוזיציה כשהשיחות בבית הנשיא טרם הבשילו. נתניהו נאלץ לצאת למסע תחנונים ולהבטיח להם עד חצי המלכות כדי שייתנו לו לעבור את יום רביעי בשלום.
לפגישת ראשי הקואליציה ברביעי בבוקר הגיע שר המשפטים יריב לוין נינוח ושלו. בימים האחרונים (ואף אחרי ההצבעה) הוא שב ותדרך את התקשורת שכל הנושא לא מעניין אותו כלל, שכן ממילא הוא חותר לשינוי הרכב הוועדה. נתניהו הרגיש שחזית אחת ירדה. אלא שמאחורי הקלעים פעל לוין: בן גביר ובצלאל סמוטריץ' תדרכו את התקשורת שהם שוקלים לתמוך בשני מועמדים של הקואליציה, וגם חברי הכנסת של הליכוד שמצדדים בו הצהירו בתקשורת שיקשיבו לצו מצפונם ויתמכו בשני נציגי קואליציה מאחורי הפרגוד.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
המטרה המשותפת הייתה ליצור אצל נתניהו את הרושם שיש סיכוי ממשי לבחירת שני נציגי קואליציה, שכן גוטליב לא מוכנה בשום פנים ואופן להסיר את מועמדותה. בתוך החדר לוין אף פעל יחד עם נתניהו כדי לגרום לה להסיר את מועמדותה. בפועל כולם ידעו שאין לגוטליב שום סיכוי, ובמחנה לוין היו גם מי שווידאו שאין לה שום כוונה להסיר את מועמדותה גם אם נתניהו יבטיח לה שיוריד את הכוכבים מהשמיים.
הישיבה התארכה, והחשש של נתניהו מתרחיש של בחירת שני חברי קואליציה גבר. נתניהו ידע היטב מה ההשלכות ורצה להימנע מהן בכל מחיר. לפיכך, כשחבר הכנסת שמחה רוטמן, עוד חבר נאמן במחנה לוין, הגיח לפתע עם הצעה חדשה – נתניהו היה נכון לשמוע ולא הרגיש שמנסים לתמרן אותו. רוטמן הציע שהקואליציה תפיל את שני המועמדים ואז יידחו הבחירות בחודש. לנתניהו זה שווק כדחייה טכנית שתשיג עבורו את מטרתו – מניעה ודאית של הסיטואציה שבה שני חברי קואליציה נבחרים. המטרה האמיתית הייתה פשוט לדחות את כל העסק, עד לפרסום תוצאות הבחירות בלשכת עורכי הדין שישפיעו על יחסי הכוחות בוועדה.
הדעות בחדר היו חלוקות – אמסלם חשב שזה מהלך שעלול להסתבך, דרעי התנגד בתוקף. אבל נתניהו החליט – הוא סבר שמאחר שעשה הכול כדי להסיר את מועמדותה של גוטליב, האופוזיציה תשתכנע בכנות כוונותיו. אולי אפילו תודה לו. כשהבין נתניהו איך זה התפרש, כבר היה זה מאוחר מדי. כידוע, זה נגמר במפלה – היחידה שנבחרה הייתה נציגת האופוזיציה קארין אלהרר, אחרי שכמה חברי קואליציה עברו צד מאחורי הפרגוד.
מה אנו למדים מהסיפור הזה? ראשית, שמול נתניהו ניצב מחנה עיקש, אידיאולוגי ומתוחכם לפרקים שאין לו שום כוונה להרים ידיים. אומנם לוין מיואש, וזה מובן, אבל ברגע האמת הוא פועל ויש לצידו מחנה בכיר ומלוכד. מנגד, הוא כל כך נוקשה מבחינה אידיאולוגית שאין לו רוב אמיתי בכנסת למהלכים מרחיקי לכת.
מה יקרה עכשיו? הניצחון האמיתי של לוין הוא שהתוצאה המשפילה עוררה את הבייס הימני. אם יש משהו שמפחיד את נתניהו לא פחות ממחאת בלפור, הוא לאבד את התמיכה מבית. חברי הקואליציה ידרשו שיעמוד במילתו ויתחיל לחוקק בשיטת הסלאמי כפי שהבטיח – תחילה את צמצום עילת הסבירות, אחר כך את חוק היועמ"שים ולבסוף את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. מה יעשה נתניהו? הלחץ עליו יגבר, ולכן הוא יחפש חקיקה משפטית שלא תקומם עליו את המפגינים, אבל תיתן הישג לימין. מין נוסחת קסם כזו, שלא בהכרח קיימת. ודבר אחד בטוח, גם את ההחלטה הבאה הוא יקבל ברגע האחרון, אחרי ששילם את המחיר המקסימלי.
סיקור N12:
- מחיר המרד | הליכוד נגד גוטליב: אלה הסנקציות שיוטלו עליה
- לפיד בריאיון: "יודע מי חברי הקואליציה שהצביעו איתנו, אם אין ועדה לבחירת שופטים - אין שיחות"
- אחד המורדים בליכוד לא מתחרט: "הצלנו את נתניהו"
- נתניהו לשותפיו: "אקדם את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים עוד במושב הזה"
- מי חברי הקואליציה שערקו? התיעוד שמעורר שאלות
- חה"כ גוטליב במתקפה על הקואליציה: "אוי לבושה"
- אור ירוק ללוין ליוזמות חד-צדדיות? התרחישים האפשריים