שאלה: ראש הממשלה נתניהו אמר בכנסת שכמעט בכל הדמוקרטיות בעולם נבחרי הציבור הם אלה שבוחרים את השופטים, וברוב הדמוקרטיות היועצים המשפטיים כשמם כן הם - מייעצים ולא מחליטים. מה הבעיה בזה?
נתחיל מרוב הדמוקרטיות שבהם הפוליטיקאים בוחרים את השופטים: צריך להבין אילו דמוקרטיות ומה ההגנות שיש על האזרחים באותן דמוקרטיות. ישראל היא הדמוקרטיה היחידה שבית המשפט העליון שלנו הוא המוסד היחיד שיכול להגביל את כוחו של השלטון. בישראל, אין לנו שום דבר ממה שיש בכל הדמוקרטיות האחרות: אין חוקה נוקשה שמגנה על זכויות האזרח, אין לנו שני בתים בפרלמנט שאחד שמאזנים אחד את השני, אין זכות וטו, אין בחירות אזוריות ועוד. מכל אלה, אין לנו שום דבר, אלא רק את בית המשפט העליון.
לגבי השיטה לבחירת שופטים - אם מדובר בבחירת שופטים בערכאות הנמוכות, השיטה שלנו מאוד דומה למה שמקובל. ברוב הדמוקרטיות יש כיום נטייה למעבר לשיטה הישראלית, שמגבילה את הכוח של הפוליטיקאים, שמאזנת אותם עם שיקולים של מקצועיות ועבודה של גופים מייעצים אחרים. יכול בהחלט להיות מצב שמודל אחר לבחירת שופטים יתאים לישראל - אם וכאשר למדינת ישראל תהיה חוקה. נכון להיות, בית המשפט העליון הוא הגוף היחיד שנותר, האחרון, באמת המבצר האחרון, שיכול להגביל את כוחו של השלטון. לכן, להפוך אותו לפוליטי המשמעות היא שלא נותר לאזרחים לאן לפנות.
שאלה: איך להבנתך תיראה ישראל אחרי שהתוכנית הזאת עוברת?
אני מתקשה לחשוב על האופציה הזאת. לדעתי, עם כל הכבוד לרוב והתפיסה המאוד צרה של דמוקרטיה - שלטון העם באמצעות הכרעת הרוב תוך התעלמות משאר הרכיבים בדמוקרטיה - לכנסת של היום אין סמכות לפגוע, להרוס, להעלים את הערכים הבסיסיים של המדינה. לא את הערך היהודי ולא את הערך הדמוקרטי.
אפשר רק לתאר מה היה קורה אם ממשלה אחרת, בעלת רוב של 61 שנוטה לצד השני של המפה הפוליטית, הייתה באה ואומרת - נבחרנו, יש לנו רוב, אנחנו רוצים מדינה חילונית ולהעלים כל זכר ליהדות: לבטל את חוק השבות, לבטל את המנוחה בשבת וכיוצא בזה. היינו אומרים שגם לגוף הזה אין סמכות להעלים את יסודות המשטר.
שאלה: גם המתנגדים הכי חריפים לתוכנית הזאת לא יגידו שהמערכת מושלמת. מה צריך לתקן בה לדעתך?
מי שמעוניין לשנות צריך, קודם כל, להסתכל על האזרח ולשאול – מה מפריע לך. כדאי לשים לב שחמשת ההצעות של לוין עוסקות כולן בכוח. באיזה כוח? שהשלטון רוצה לעצמו. הם רוצים את הכוח של השופטים, ללא מגבלות. ומי מסתכל על האזרח?
לאזרח מפריע שתיק פלילי יכול להימשך גם 5 או 7 שנים. צדק מאוחר איננו צדק. כל התיקים שלנו מתנהלים במערכת משפטית שנוסדה עם הקמת המדינה. אחרי כל כך הרבה שנים, כמובן שיש מקום לשנות אותה. אפשר, לדוגמה, לייסד ערכאת ערעור אחרי בית המשפט המחוזי, שיאפשר לפנות את העומס על בית המשפט העליון.
>>> פרופ' סוזי נבות היא מומחית למשפט חוקתי, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה