אלו זמנים קשים. החברה הישראלית חצויה בין תומכיה של ההפיכה המשטרית לבין מתנגדיה. בתווך, בין הפטיש לסדן, ניצבים שוטרי משטרת ישראל, חשופים להאשמות על שימוש יתר או שימוש חסר בכוחם. צד אחד רואה בהם שלוחים צייתנים של מחריבי המשטר הדמוקרטי, הצד השני מאיץ בהם לקעקע את המחאה והמרי ולהשיב את הסדר על כנו.
- השעות, החסימות ומה קורה בנתב"ג: הלו"ז ל"יום ההתנגדות"
- 500 שקל ו-4 נקודות: המשטרה תקנוס נהגים שיאטו את התנועה
עד לפני זמן קצר היה חלקי איתם. אני מביט באחיי, כחולי המדים, ועיני דומעות על מה שמעוללת לנו בעת הזאת הממשלה הנבחרת. זו ממשלה צייתנית וכנועה לרצון העומד בראשה וחנפני חצרו, ממשלה המניעה אותנו להילחם איש באחיו, במקום לעמוד חזקים יחדיו, מול מבקשי רעתנו.
במאי 2020, בשיאו של משבר הקורונה, בראש המשטרה עמד ממלא מקום, שכהונתו הוארכה מעת לעת, ללמדו וללמדנו עד כמה חלשה ומוחלשת משטרת ישראל. עמדתי בראש מנהלת האכיפה הלאומית וביקשתי ללמוד כיצד נאכפות התקנות בארצות העולם והים, מה עושים עמים אחרים וממשלות נאורות. במסעות החקר שקיימנו למדנו כי משטרות בחברות דמוקרטיות ליברליות שפועלות מול חברה מפוחדת ושסועה - בוחרות שלא להוסיף שמן למדורה, אלא דווקא לפעול להרגעת החששות והרוחות, להסביר ולא לאכוף, לעודד ציות באמצעות מסרים חיוביים ואכיפה מתונה ומתחשבת.
מומחים בעלי שם הציעו לנו, באותם ימים של תחילת השבר והבלבול, לבדל עצמנו מהממשלה, לפעול באופן עצמאי להחזרת האמון באמצעות אכיפה מתונה. משטרות בארצות הברית, אנגליה ומערב אירופה - סירבו במופגן לאכוף את תקנות הממשלה, מסתפקות בחלק מהמקרים באכיפת שעות העוצר או שמירה על אזורים מוגבלים. אולם, מול טענות ״האין אכיפה״ שהושמעו מכל עבר (כאילו אכיפה היא המפתח), מול העלייה בתחלואה והיעדר כל שיח הסברתי ברמה הלאומית והאסטרטגית, שימשה המשטרה שעיר לעזאזל לכשלי הממשלה, נאלצת להגביר את תפוקות האכיפה, מבלי שהועמדו לה אמצעים או משאבים ראויים, תוך אובדן אמון ציבורי יקר ערך ותחת ביקורת צבועה הולכת וגוברת של אין מספיק אכיפה או יש יותר ממנה כלפי מגזרים שונים.
משתמשים בשוטרים נגד הדמוקרטיה
באותם ימים, נפתח גם משפטו של ראש הממשלה בבית המשפט המחוזי בירושלים. לדיראון עולם יזכרו דבריו בכניסה להיכל בית המשפט: ״... גורמים במשטרה ובפרקליטות חברו יחד לעיתוני השמאל, אני קורא להם 'רק לא ביבי', כדי לתפור לי תיקים הזויים... החקירות האלה זוהמו ונתפרו מהרגע הראשון. מה הפלא שנגמרו בכתב אישום מופרך ותפור״. לדיראון עולם יזכרו מלוויו שם: דודי אמסלם, מירי רגב, אלי כהן, אמיר אוחנה, מאי גולן, גדי יברקן, אסנת מארק, צחי הנגבי, קטי שטרית, ניר ברקת, יואב גלנט, ישראל כ"ץ, שלמה קרעי ואריאל קלנר. ראש ממשלה מכהן, נאשם בפלילים בשוחד והפרת אמונים, מאשים את חוקריו בתפירת תיקים בשעה שהם פועלים, במסגרת חובתם לצמצם את התחלואה ולאכוף את תקנותיה המבולבלות של הממשלה. ראש ממשלה שמהלך אימים על שופטיו, תובעיו ועל שלטון החוק, בגיבויה של ממשלה מושחתת ומרקיבה.
מאז, ממלא מקום המפכ״ל הוחלף בנאמן על מלא, כי מה ״שווה הרשות/התאגיד/המשטרה אם אנחנו לא שולטים בה״ ועכוזיהם של חנפני מופע העוועים מהמחוזי בירושלים מילאו את כורסאות השר והשררה. רק השוטרים נותרו במקומם, שק חבטות מסמורטט לכל צד, מצע לעוד סיבוב משילות מופרך במרכז השליטה של שר קשקשן, מלוא הארץ הבטחות לשכר ותנאים אל מול מצבה מדלדלת ורעועה.
אחיי כחולי המדים, אחים אנחנו. לא נגדכם אנו מוחים, אלא נגד ממשלה המשתמשת בכם לפעול ולקרב את קיצה של הדמוקרטיה הישראלית. כשניפגש ברחובות ובצמתים, רגע לפני שתפעילו את המכת״זית, רגע לפני שתשחררו את ניצרתו של רימון ההלם, רגע לפני שתשלחו בנו את הפרשים ותטיחו אותנו אל האספלט המהביל בפחדינו ובחששותינו - זכרו כי אחים אנחנו, כי כולנו מבקשים להוסיף ולחיות במשטר דמוקרטי, שבו כולם שווים בפני החוק, שבה הממשלה משרתת את הציבור ולא הציבור אותה, שבה המשטרה נאמנה לממלכה ולחוק ולא למלך ולמלכה. אכיפה, אחי לובשי המדים, עושים באהבה או לא עושים בכלל.
>>> ערן קמין הוא תת ניצב (בדימוס), היה בין השאר ראש מנהלת האכיפה הלאומית בעת משבר הקורונה, ראש חטיבת החקירות במשטרת ישראל, מפקד בפועל של היחידה הארצית לחקירות הונאה, מדריך במכללה לביטחון לאומי ונציג המשטרה והמשרד לביטחון לאומי בארה״ב ובקנדה