ההסכם שגובש לגבי פעילות יחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים, לרבות המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, אינו שינוי ארגוני-בירוקרטי קל. זהו צעד שמאפשר מימוש מעשי של חזון מפלגת הציונות הדתית בהקשר הפלסטיני. במוקדו, החלה הדרגתית של הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון (בשלב ראשון בשטחי C), תוך השוואת התנאים והמעמד של היישובים הישראליים באזור לאלה של יתר הישובים במדינת ישראל בקווי 1967, כשברקע חתירה לעיבוי ההתיישבות הישראלית בשטחים והותרת עמימות לגבי קיום הרשות הפלסטינית בעתיד. יודגש כי בשנים האחרונות סמוטריץ' דגל בכלל בביטול המנהל האזרחי (ואף קידם חקיקה בנושא), וגם זאת תחת ההיגיון של העלמת הקו הירוק וקידום של מיזוג מנהלי, משפטי ותשתיתי בין ההתנחלויות ליתר שטחי ישראל.
סיקור N12:
- "אני גם רוצה משהו": האיום של סמוטריץ' על בכירי מערכת הביטחון
- פרסום ראשון | הסמכויות, החלוקה והמנהלת החדשה: הושג סיכום בין גלנט לסמוטריץ'
- למרות החלטת נתניהו – הכרם בבנימין נהרס לחלוטין
- גורם מדיני תוקף: סמוטריץ' ידע על הכוונה לפנות את הכרם
- ביקורת במערכת הביטחון על פעילות צה"ל בשכם
מדובר באחד השינויים הדרמטיים בהקשר למתפ"ש - גוף בעל עמימות מובנת המבוסס על לובשי מדים, אך כפוף לשר הביטחון ועוסק בסוגיות אזרחיות. זהו מצב שמשקף את חוסר רצונה הכרוני של ישראל להכריע בנושא הפלסטיני מאז 1967 ועד היום. סמוטריץ' אומנם לא יהיה אמון על מינוי המתאם וראש המנהל האזרחי (דבר שנותר בסמכות שר הביטחון), אולם הצליח להביא למינוי סגן חדש מטעמו לראש המנהל (אזרח) אשר יהיה אמון על ניהול קציני המטה הפועלים מטעם משרדי הממשלה בשטחים ועל מהלכי הבנייה, הפיתוח והאכיפה ביהודה ושומרון.
ההסכם מקודם בעת רגישה במיוחד של בעבוע ביטחוני במערכת הפלסטינית וכאשר ישראל סופגת ביקורת חריפה על מהלכיה בשטחים, ובראשם הכשרות 9 המאחזים ביהודה ושומרון. כל החותר להשכין רגיעה לקראת רמדאן הצפוי להתחיל ב-22 במרץ, נדרש להבין שמהלך פוליטי אשר מגלם חתירה לשינוי המציאות באיו"ש צפוי כנראה להיות בעל אפקט הפוך של התגברות המתח הביטחוני, העמקת הנתק בין ישראל לפלסטינים, החלשת הרשות והרעת הקשר עם הקהילה הבין-לאומית.
יתרה מזאת, ההסכם ממחיש כי בממשלת ישראל קיימות כיום שתי אג'נדות מתחרות ואף סותרות בנושא הפלסטיני. מצד אחד - זאת המונהגת על ידי קבוצת המיעוט (סמוטריץ' ובן-גביר), שתכליתה יצירת מציאות חדשה, גם ללא הכרזות; ומהצד האחר, מדיניות מהוססת ומעורפלת של קבוצת הרוב (הליכוד) שחותרת אומנם לשמר את הקיים - לרבות קיום הרשות הפלסטינית - אך גם חרדה מערעור יציבות הממשלה. האצה משמעותית של מהלכי בנייה והתיישבות ביהודה ושומרון צפויה לעורר תגובות חיצוניות חריפות ולהשית על ישראל אילוצים כבדים, וכתוצאה מכך סביר שגם תיצור מתיחות בתוך הממשלה ובין גורמי הביטחון למובילי "הקו המהפכני" בנושא השטחים.
ההסכם החדש מנציח דילמות קשות שצפו לאחר גיבוש ההסכמים הקואליציוניים ואשר הפכו אבן מחלוקת בין הליכוד לציונות הדתית, ובראשן השאלה למי כפופים בפועל מתאם פעולות הממשלה והמנהל האזרחי. בחיכוכים שהתפתחו עד היום - ובראשם פינוי מאחז אור חיים והכרם בבנימין - הכתיב שר הביטחון את המדיניות, דבר שעורר מורת רוח קשה מצדם של סמוטריץ' ובן-גביר. סביר כי אותה עמימות בשאלת הסמכויות והפיקוד תשוב על עצמה כבר בזמן הקרוב, ייתכן תוך יצירת הדים עזים מבעבר - בתוך הממשלה ובעיקר בשיח שבין הדרג הפוליטי לזה לביטחוני.
וחשוב מכל - להסכם שהושג צפויה השפעה עמוקה על מינעד החלופות האסטרטגיות הניצבות בפני ישראל בנושא הפלסטיני. הרחבה מואצת של ההתיישבות ושל פיתוח התשתיות האזרחיות ביהודה ושומרון משמעה התבססות בפועל של מציאות המדינה האחת וצמצום האפשרות להיפרדות פיזית בין שתי הקהילות. מדובר בשתי החלופות היחידות שנותרו כיום בפני ישראל בנושא הפלסטיני, כאשר חזון שתי המדינות ברוח אוסלו כמו גם רעיונות ביניים דוגמת צמצום הסכסוך או כינון קונפדרציה נטולת גבולות כבר אינם ברי מימוש.
כך, ישראל ניצבת למעשה כיום בפני ברירה בין החלופה המורכבת ורבת האתגרים של היפרדות (גם אם באופן חד-צדדי) לחלופה המסוכנת ורבת האיומים של המדינה האחת - תרחיש שסבירות מימושו התחזקה לאור ההסכם האחרון. רוב הציבור בישראל צועד לקראת מציאות המדינה האחת ללא מודעות או רצון וראוי שהנושא יהפוך לשיח קולקטיבי נוקב בדומה לוויכוח בסוגיה המשפטית.
>>> ד"ר מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטינים במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן. שימש בעבר כיועצו של מתאם פעולות המשלה בשטחים