לאחר הקטסטרופה של מלחמת יום הכיפורים, הצביעה ועדת אגרנט על שורת מחדלים ובראשם היעדר התרעה מודיעינית למלחמה, והקונספציה האסטרטגית שהביאה לעיוורון בצמרת. מסקנות "ועדת אגרנט" 2023 שתקום לאחר הקטסטרופה המתהווה מול עינינו תהיינה חמורות יותר – ההתרעה ניתנה, כל בכירי מערכת הביטחון הזהירו, אך ראש הממשלה התעלם במפגיע מ"הסערה המתגברת", והוא אביו המובהק של המחדל של שנת 2023.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
בעוד ממשלת ישראל והמערכת הפוליטית שקועות בבית פנימה, במהפכה המשטרית, בגבולותינו החיצוניים מתהוות ארבע זירות נפיצות שהן הפוטנציאל למחדל 2023. אם וכאשר תפרוץ "הסערה המושלמת", ישראל תגיע אליה כשכל אחד מעוגני הביטחון הלאומי שלה מעורער: צה"ל מטולטל ונקרע מבפנים, קרע וחוסר אמון עם בעלת הברית החשובה ביותר שלנו – ארה"ב, ההרתעה הישראלית בשפל, הכלכלה מידרדרת בדרך לצלילה חדה, החוסן החברתי הוחלף בקרע עמוק, ותחושת הגורל והייעוד המשותף ספגו מכה קשה.
נראה שראש הממשלה ושריו הבכירים איבדו קשר עם המציאות וחיים ברשתות החברתיות ובתיבות התהודה של הבייס שלהם. איראן עלולה להחליט מחר לפרוץ מחר ל-90% העשרה, לפרוש מהאמנה לאי הפצת נשק גרעיני ולהחזיר לפעילות את קבוצת הנשק. נסראללה עבר מנאומים מתלהמים לפעילות טרור ישירה מלבנון נגד ישראל, כשהוא שואב ביטחון עצמי מופרז מיכולות הטילים המדויקים שלו, מההגנה האווירית שפרס בלבנון, מכוח "רדואן" שמאיים על הגליל, ומהסדקים בישראל.
בסוריה ממשיכה איראן לנסות לבסס תשתית צבאית מתקדמת מול ישראל למרות תקיפות חיל האויר נגדה. לפנינו רמדאן, פסח ומועדי האביב, עם מספר חזיתות פלסטיניות שעלולות להתפרץ בו זמנית: בירושלים, ביהודה ושומרון, בעזה, בערים מעורבות בישראל ובחזית הצפון. ארבע זירות נפיצות, "סערה מושלמת" שמתפרצת בו זמנית בכל החזיתות - שתוביל למחדל 2023.
ומול האיומים מבחוץ הממשלה והעומד בראשה מחלישים את צה"ל, חומת המגן של מדינת ישראל, מול אויביה. כשהממשלה מחוללת משבר אמון חסר תקדים בצבא המילואים, טועה מי שחושב שהמשבר לא יזלוג לצבא הסדיר: כבר עתה ניכרים הסדקים, הכשירות נפגעת, וההרתעה נחלשת.
כראש אמ"ן עבדתי עם ראש הממשלה נתניהו. בשנות שלטונו הוא הביא את ישראל להישגים חשובים, ותרם לבניינה כמדינה חזקה ומוערכת. הוא נזהר ממלחמות גדולות, גם אם לא הצליח להימנע ממערכות צבאיות, והביא את הסכמי אברהם. אבל מהלכיו כיום מסכנים את כל מורשתו החיובית בעשור האחרון, ולשם מה? לטובת משתמטים חרדים, עבור קיצונים משיחיים המלבים את ההסלמה וחותרים לסיפוח, ולטובת קנאים הנחושים להשתלט על מערכת המשפט ולמוטט את הדמוקרטיה הישראלית.
שרי הממשלה, שניסיונם הבין-לאומי אפסי, פוגעים אנושות במעמדה של ישראל בעולם ובעליונותה המוסרית, ומפזרים מתנות יקרות ערך לתנועת ה-BDS ולכל שונאי ישראל. מצבר הלגיטימיות של ישראל מתרוקן במהירות, והתמיכה בה גם בקרב ידידיה בארה"ב מתרסקת. ניכר ששרים בכירים בקבינט אינם מבינים כמה חיונית לישראל תמיכת המערב, ובראשו ארה"ב, ברגיעה ובוודאי בעת מלחמה נרחבת. ראש הממשלה מבין זאת, אך נמנע מלכנס את הקבינט כבר חודש ולאפשר לחברי הקבינט לקבל סקירה מסודרת של הערכת המצב והשלכות מעשיה של הממשלה.
בנאומיו באנגלית הבטיח ראש הממשלה ש"הוא ינווט את הספינה, ושידיו על ההגה", אולם כאן בעברית הספינה מטלטלת לעבר סלעי המציאות ונדמה שהמצב נמצא בחוסר שליטה מוחלט. שר האוצר והשר במשרד הביטחון רוצה למחוק כפרים, תומך במי ששורף אותם, מייצר משבר עם ירדן, מצרים והאמירויות, ומתעלם מתחזיות אנשי המקצוע בתחום הכלכלה. השר לביטחון לאומי שופך דלק על המדורה הפלסטינית, והכריז מלחמה על המשטרה ובכיריה, וגם על ציבור משתתפי המחאה. שר המשפטים, מתעלם מהשלכות החקיקה שהוא מוביל ומחומרת הפגיעה בעוצמתה הצבאית והכלכלית של מדינת ישראל. כך נראית ממשלה בקונספציה, ערב פורענות. כל צופרי האזעקה רועמים, כל נורות האזהרה בוהקות, אך הממשלה בשלה, דוהרת אל שפת מצוק המציאות.
בסופו של יום האחריות היא על ראש הממשלה – אותו תשפוט ההיסטוריה. נתניהו שואף להיזכר כצ'רציל הישראלי שעצר את איראן ומשתוקק לפרס נובל לשלום על צירוף סעודיה להסכמי אברהם, אולם אם ימשיך בנתיב הנוכחי רבים סיכוייו לתפוס את מקומו בתולדות ישראל לצד גולדה מאיר, המזוהה יותר מכל - אם כי לא בהכרח בצדק גמור - עם אסון מחדל יום הכיפורים.
עוד לא מאוחר מדי. על ראש הממשלה להחזיר את ישראל לנתיב החיובי שבו הייתה עד הקמת ממשלתו השישית. אי אפשר להאשים אותו שאינו מבין את הנזק המהותי שנגרם לביטחון הלאומי: ביחסים עם וושינגטון לשם אינו מוזמן, בארבע הזירות הנפיצות מסביבנו, בפגיעה הקשה בכלכלה, בהמשך התערערות הביטחון האישי, במצוקת יוקר המחיה ובקרע המתרחב בציבור בישראל, שכבר הופיעו בו גילויי אלימות ראשונים.
אם חשובים לראש הממשלה נתניהו עתיד מדינת ישראל ומקומו בתולדותיה, עליו להפסיק את המערכה היזומה לערעור יסודות ביתנו הלאומי, ולאפשר לישראל להתמקד בסערת האיומים המאיימים עלינו מבחוץ. בידיו הבחירה: צ'רצ'יל או גולדה.
>>> אלוף (במיל') עמוס ידלין הוא ראש אמ"ן לשעבר, עמית בכיר במרכז בלפר שבאוניברסיטת הרווארד.
